|
 שנת תשס"ג | שבת פרשת במדבר"טוב…במדבר"? / הרב משה ארנרייךמצינו במסכת סוטה בעניין סדרם של שבטים "רבי בפרק כ פס' ה מתלונן העם "ולמה העליתנו אל המקום הרע הזה" ובדברים פרק ח פס' טו מוגדר הוא "במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים". גם בפרשת האזינו מצאנו "ימצאהו בארץ מדבר בתוהו ילל ישמן". מצד שני דווקא במדבר ניתנה התורה וכך מסבירים חז"ל במדרש "אמר הקב"ה זה המדבר טוב מכל המדינות כאן אני בונה לי אכסניא" (תנחומא במדבר ב). צריך להסביר כי אמנם התורה ניתנה על מנת שיקיימוה במקום ישוב בארץ ישראל. נתינתה לעומת זה הייתה צריכה להיות דווקא במדבר. חז"ל קבעו "לא נתנה התורה לדרוש אלא לאוכלי המן שלא היה להם צורך לא למלאכה ולא לסחורה" (תנחומא פרשת בשלח סימן כ). על הפסוק "המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה" (ירמיה ב' לא) דורשים חז"ל "…אמר הקב"ה לישראל על שאמרתם למשה למה העליתנו ממצרים להמית במדבר וכי כמדבר הייתי לישראל וכי כמדבר עשיתי עמהם בנוהג שבעולם מלך בשר ודם שיצא למדבר שמא מוצא הוא שם שלוה כשם שהיה מוצא בפלטין או אכילה או שתייה ואתם.. שהרביצם כדרכי המלכים רבוצין על מטותיהם … שבזכות משה הייתם אוכלים את המן … ובזכות אהרן הקפתי אתכם בענני כבוד … והבאר בזכות מרים" (במדבר רבה פרשה א ד"א וידבר). כלומר המדבר הנראה במבט אנושי כמקום "מקום רע" יכול להפוך ברצון ד' ל"אכסניה של הקב"ה" הדבר תלוי בדרגתינו. חז"ל אמרו על הפסוק "מי זאת עלה מן המדבר" (שיר השירים ג' ו) "עילויה מן המדבר, סילוקה מן המדבר, מיתתה מן המדבר" (שיר השירים רבה פרשה ג ד"ה מי). המלה "עולה" מתפרשת לשני צדדים גם כהתעלות וכהתרוממות וגם כהסתלקות. (עיין גם קונקודנציה חדשה שורש ע.ל.ה). את השהות במדבר יש לנצל לסילוק ההנהגות הפסולות שרכשו במצרים, וגם להתעלות בקיום התורה כהכנה לדורות, יש לנצל את הקמת המשכן שיסודו במדבר כיסוד למקדש ד' בארץ ישראל, לדורות. כך גם יידרש הפסוק "במדבר הזה יתמו ושם ימתו" (במדבר י"ד לה) יתמו -מלשון תמימות ושלמות, ימתו -בבחינת יפטרו מהמטען השלילי אותו רכשו במצרים. אנו שלא זכינו להתארח ב"אכסניית המדבר" נתפלל שנזכה להנות  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
