שנת תשפ"ד| שבת פרשת במדבר

פרשת השבוע: הארץ, השמיים, המקום וירושלים

חמישים ושבע שנים לשחרורה ואיחודה של ירושלים!  יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו (תהלים קכב, ג)

ההודעה על שחרורה של בירת מדינת ישראל, החסירה פעימה בלבם של יהודים רבים מכל רחבי העולם היהודי.

על פי הנביא ירמיהו, עיר זו ליוותה את עם ישראל עוד מימי הליכתו במדבר, שנאמר: "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְקֹוָק זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ירמיהו ב, ב).

הגאון מוילנא באמצעות תלמידיו, לימדנו שהכוונה ל'ירושלים של מעלה' שהיא 'כנסת ישראל' (הגימטריה של שני הביטויים שווה).

ננסה להבין, בעקבות דבריו, והפסוק הבא: "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו", את מה ירושלים מחברת?

הגר"א מלמדנו שיש שתי בחינות למציאות של עם ישראל בעולם. האחת, סך כל האנשים, צאצאיו של יעקב אבינו לדורותיהם – עם ישראל, בחינה המופיעה פיזית על הארץ. השנייה, הבחינה העליונה הרוחנית המכונה 'כנסת ישראל', שהיא מציאות קבועה בלתי משתנית הקיימת בכל דור, הבחינה מופיעה רוחנית בשמים.

הקדמה קצרה: גם לאחר הכניסה לארץ, במשך למעלה מארבע מאות שנים, לא הייתה ברורה התשובה לשאלה מהו "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם"? עליו נאמר "לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה" (דברים יב, ה). אומנם התשובה רמוזה כבר בספר בראשית, שהרי נאמר שם שאברהם אבינו, בדרכו לעקדה, ראה "אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק" (כב, ד). שם גם נאמר שהוא הלך "אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" (כב, ב).

מי שגילה, אחרי מאמצים ולילות רבים ללא שינה, את הַמָּקוֹם, היה דוד המלך. כך הוא מתאר את שעבר עליו: "זְכוֹר יְקֹוָק לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ: אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַיקֹוָק נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב: אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי: אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה: עַד אֶמְצָא מָקוֹם" (תהלים קלב, א–ה).

בספר דברי הימים מתגלה מה הופך את הַמָּקוֹם לכל כך מיוחד?

דוד המלך מחפש דרך לעצור את מגפת הדבר הנוראה. וזו לשון הכתוב: "וַיִּשְׁלַח הָאֱלֹהִים מַלְאָךְ לִירוּשָׁלִַם לְהַשְׁחִיתָהּ ... וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ וּמַלְאַךְ יְקֹוָק עֹמֵד עִם גֹּרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי:  וַיִּשָּׂא דָוִיד אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ יְקֹוָק עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלִָם ... וּמַלְאַךְ יְקֹוָק אָמַר אֶל גָּד לֵאמֹר לְדָוִיד כִּי יַעֲלֶה דָוִיד לְהָקִים מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבֻסִי:... וַיִּבֶן שָׁם דָּוִיד מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים וַיִּקְרָא אֶל יְקֹוָק וַיַּעֲנֵהוּ בָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם עַל מִזְבַּח הָעֹלָה:  וַיֹּאמֶר יְקֹוָק לַמַּלְאָךְ וַיָּשֶׁב חַרְבּוֹ אֶל נְדָנָהּ:  בָּעֵת הַהִיא בִּרְאוֹת דָּוִיד כִּי עָנָהוּ יְקֹוָק בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי וַיִּזְבַּח שָׁם:... וַיֹּאמֶר דָּוִיד זֶה הוּא בֵּית יְקֹוָק הָאֱלֹהִים וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה לְיִשְׂרָאֵל" (דבהי"א כא טו-כח; כב, א).

כך התגלו שתי תגליות רוחניות חשובות מאין כמותן:

הראשונה, כי המקום של גרן ארנן היבוסי, המכונה כיום הר הבית, הוא הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם.

השנייה, מקום זה מאפשר חיבור בין שמים וארץ, בין רוחני וגשמי, בין קודשא בריך הוא לכנסת ישראל, בין ירושלים של מעלה לירושלים של מטה.

זוהי נקודת ההשקה בין היש (העולמות הרוחניים) והאין (העולם הגשמי). ברגע זה המושג 'שמים' והמושג 'המקום' הפכו לחופפים. (בזמן אבל, ר"ל, הנוהגים במנהגי אשכנז אומרים 'המקום ינחם', והנוהגים במנהגי ספרד אומרים 'מן השמים תנוחמו').

צאצאיו של אברהם, דרך יצחק ויעקב, מתפללים כל יום לזכות לחיבור זה מחדש, גם בזכות עקידת יצחק שאירעה במקום זה, כמופיע בכתוב: "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְקֹוָק בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי" (דבהי"ב ג, א).

יהי רצון  שכל מי שמתפלל לזכות בחיבור השמיים והמקום,

 יתפלל גם לחיבור בין כל חלקי העם,

גם בנשיאת הנטל הביטחוני כאיש אחד, כעם שמתחבר לו יחדיו.

נאחל לכל בית ישראל שהימים הבאים לקראתנו יהיו בבחינת

'מועדים לשמחה לגאולה שלמה', בְַּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו.

(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר