שנת תשס"ג | שבת פרשת חקת

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

פעולת המשטרה וכוחות הביטחון הפנימי במדינת ישראל בשבת – חלק חמישה עשר

מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל חידש חידוש נוסף המשמש כבסיס לכל הלכות ציבור בענייני פיקוח נפש. בגמרא במסכת שבת מובא "והאמר שמואל: מכבין גחלת של מתכת ברשות הרבים בשביל שלא יזוקו בה רבים, אבל לא גחלת של עץ" (שבת דף מב ע"א). מסביר רש"י " גחלת של מתכת - שמשליכין לחוץ פסולת של ברזל, דלא שייך כבוי בהכי מדאורייתא, ומדרבנן אסורה, והיכא דאיכא נזקא לרבים - לא גזרו על השבות.אבל לא של עץ - דאיסורא דאורייתא היא, וחייב סקילה". משמע שלדעתו אם היה מדובר באיסור דאורייתא, כמו בגחלת של עץ, גם במקום נזק לרבים היה אסור לכבותה. אבל דעת רב האי גאון ובעל הלכות גדולות ורבנו חננאל שונה. וז"ל הרמב"ן (שם) בשמם " אבל בהלכות גדולות מצאתי גבי גחלת של עץ לית בה היזק רבים, מאי טעמא כמה דלא כביא אית בה סומקא (היא נראת אדומה) וקא חזו לה (ורואים אותה) ולא אתי לאיתזוק בה (ולא ינזקו בה) אבל גחלת של מתכת אע"ג דאזיל סומקא (שהלך הצבע) קליא (היא עדיין חמה) ולא חזו לה (ולא יראו אותה) ואתו לאיתזוקי בה (והרבים ינזקו ממנה), ור' יהודה לית ליה היזק דרבים ושמואל במידי דאית ביה היזק רבים פליג עליה ואע"ג דבעלמא מלאכה שאינה צריכה לגופה כותיה ס"ל (שאסורה), (אבל) בגחלת של מתכת דאית בה (שיש בה חשש) היזק רבים פליג עליה (חולק עליו ומתיר גם באיסור דאורייתא)…, וכ"כ ר"ח ז"ל כדבריו". מקשה עליהם הרמב"ן " ותימה הוא איך אנו מתירים מלאכה גמורה משום היזק שלא במקום סכנת נפשות?" ומתרץ את שיטת הגאונים " ושמא כל היזק של רבים כסכנת נפשות חשיב ליה שמואל". וכן מופיע בחידושי הרשב"א (שם) כתירןץ פשוט וללא ה"ושמא" וכן משמע שדעת ה"מגיד משנה" (פ"י מה' שבת ה' כד). ההסבר גם כאן הוא בהכרח מטעם ש"התירו סופם משום תחילתן" שהרי ההינו יכולים לדרוש שמי שימצא גחלת של מתכת ברשות הרבים יעמוד לידה ויזהיר את הציבור ולמה נתיר לו לכבותה אלא בהכרח צריך לומר : "מפני ששיערו חכמים דעתו שלא יעמוד בזה" ואם לא נתיר לו לכבות בפעם הבאה או לאחר זמן ילך ולא יזהיר. (עמוד הימיני סימן יז סע' ט). בשבוע הבא נלמד כיצד משפיעה הלכה זו גם על עניינים נוספים בהלכות ציבור.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר