|
 שנת תשפ"ה| שבת פרשת תרומהשו"ת במראה הבזק: כתיבת שם משפחתו של גר בכתובה(מתוך ח"ג)מילאנו, איטליה Milan, Italy סיון תשנ"ג שאלה האם מותר לכתוב בכתובת גר שם משפחתו, בין אם אביו מישראל בין אין אביו מישראל, בעיקר כשיש בעיר גרים אחרים ששמם הפרטי בישראל כשמו (למשל: מרדכי חסאן בן אברהם אבינו)? תשובה מאחר שבכתובת הגר כותבים את שמו היהודי ואת עובדת היותו גר1 (כגון "יעקב בן אברהם אבינו" או "יעקב בן אברהם הגר"), אפשר להוסיף את שם משפחתו, אף-על-פי שהיה זה שם משפחתו גם קודם גיורו2. ואדרבא, מקובל בכל הכתובות לציין את שם משפחת החתן והכלה3. _____________________ 1 עיין שו"ת רדב"ז (ח"א סי' קפ) שיש לכתוב בכתובת גיורת שהיא גיורת, כדי שלא יכשל בה כהן. וכן כתוב ב"אגרות משה" (יו"ד ח"א סי' קנט) שיכתבו בכתובתה "גיורתא דא". וכמובן שהוא הדין לגבי כתובת גר (עיין "אוצר הפוסקים" כרך יח, הל' כתובות - נוסח הכתובה, עמ' 97, סע' קז). 2 בתוספתא גיטין פ"ו הל"ו - "גר ששינה שמו לשם הגויים, כשר. וכן אתה אומר בגיורת". ופירשו הרשב"א, הריטב"א ור"ת (תוד"ה והוא) בגיטין לד ע"ב, שבשעת כתיבת הגט כתב את השם שהיה לו בגיותו, ולא כתב את שמו היהודי הנוכחי, ואף-על-פי-כן בדיעבד כשר. וכן כתב בטור (אה"ע סי' קכט, ונפסק בשו"ע אה"ע סי' קכט סעיף ו) - "גר שכתב שם גיותו (בגט) - כשר, אפילו אם נשתקע ממנו" (כלומר אף-על-פי שכבר אין קורין אותו בשם גיותו, אלא רק בשמו היהודי, מכל מקום בדיעבד כשר), הרי למרות שלכתחילה יש לכתוב את שמו היהודי, בדיעבד, אם כתבו את שמו הקודם - כשר. וכל שכן בנדון דידן, שנכתב שמו הפרטי היהודי והוזכר שהוא גר, דמותר לכתחילה להוסיף את שם המשפחה שהוא ממשיך להשתמש בו. 3 עיין בשו"ת "אגרות משה" (אבן העזר ח"א סי' קעח) שכתב, דאף-על-פי שבגיטין אין נוהגין לכתוב שמות משפחה, מכל מקום, בשאר השטרות ובכתובות רשאין לכותבן, ואף מעלה ועדיפות יש בזה, שעל-ידי זה יבדילו בין אנשים ששמותיהם הפרטיים שווים (והציע לכתוב: "חיים בן יעקב למשפחת גולדמן", ואם כתבו בכתובה "חיים בן יעקב גולדמן", אף על פי שאינו מדויק כל כך מן הלשון שזה שם משפחה, מכל מקום כשר, ואין צריך לכתוב כתובה אחרת, דניכר מן השם שהוא שם משפחה).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
תרומה תשפ"ה
תרומה תשפ"ה
