שנת תשפ"ה| שבת פרשת ויקרא

שו"ת במראה הבזק: הפסק טהרה לאחר השקיעה

יוהנסבורג, דרום אפריקה         Johannesburg, South Africa
מרחשוון תשס"ו

שאלה

אשה שעשתה הפסק טהרה כמה דקות לאחר השקיעה, האם היא רשאית לסמוך על שיטת ה"אגרות משה" (או"ח ד סי' סב) ולהתחיל לספור ממחרת אותו היום?

תשובה

לכתחילה יש לבצע את בדיקת הפסק טהרה לפני השקיעה, ויש להקפיד על כך.

בדיעבד תיחשב הבדיקה להפסק טהרה במקרים הבאים:

א.  אם השמש עדיין נראת במקום שבו נמצאת האשה, אף שעל-פי הלוחות המקובלים זמן השקיעה עבר¹.

ב.  במקום שיש מחלוקת בין הלוחות ניתן להקל, לפי הלוח המאוחר².

ג.  במקום שאם לא נחשיב את הבדיקה להפסק טהרה, הטבילה תידחה בכמה ימים.

ה"אגרות משה" עצמו מגביל את ההיתר דווקא למי שנוהג להחמיר כשיטת רבנו תם³, אבל במקרים כאלה יש מקום להתיר גם לנוהגים שלא לחוש לשיטת רבנו תם, גם לחומרה⁴.

ועל כל שאלה שכזו נאמר "והחכם עיניו בראשו".

______________________

¹ הגרנ"א רבינוביץ.

² ה"אגרות משה" הנ"ל מתיר לאשה לבדוק במשך הזמן של הילוך ג' רבעי מיל לאחר השקיעה, כיוון שזהו ספק ספקא – ספק אם הלכה כרבנו תם, ואותו הזמן הוא יום גמור, ואפילו הוא בין השמשות – גם בין השמשות נחשב כספק יום. הגר"ע יוסף ב"טהרת הבית" (ב עמ' רסה ואילך), מצרף ספקות נוספים:

א. ייתכן שהלכה כר' יוסי, ובין השמשות מתחיל רק אחרי זמן בין השמשות דר' יהודה (עיין ב"שער הציון" סימן רלג ס"ק כא שצירף סברה זו לקולא בשעת הדחק).

ב. יש ספק אם אכן ראתה דם בבין השמשות ואבד. ביאור לדבריו: הגר"ע יוסף רואה את בדיקת הפסק טהרה לא כסיבה לכך שהאשה יוצאת מחזקת רואה לחזקת טהורה, אלא שהפסק הטהרה רק מראה שבאותו הרגע עצמו של ההפסק האשה לא ראתה, וממילא לאחר מכן יש לה חזקת טהרה. חזקת רואה שיש לאשה, אין פירושה שהאשה ודאי רואה, אלא שיש לנו כל הזמן ספק אם היא ראתה, וממילא היא אינה יכולה לומר שהיו שבעה נקיים, כי יש לנו ספק שמא ראתה טיפת דם ונבלעה. אבל כאשר האשה בדקה את עצמה בין השמשות, אלא שאנו חוששים שמא הבדיקה הייתה כבר בלילה, ולפני כן היא ראתה בתחילת היום הראשון לשבעה נקיים, ישנו ספק אם היא ראתה, ואפילו ראתה – יש ספק אם בין השמשות הוא יום או לילה, ולכן יש ספק ספקא אם היא ראתה ביום הראשון לשבעה נקיים. כאשר יש רק ספק ספקא, אין זה מפריע לאותו הזמן להיחשב כ"נקי". כאשר יש רק ספק אחד, חוששים שמא ראתה טיפת דם ונבלעה, אבל בספק ספקא אין חשש.

על דבריהם ניתן להקשות שתי קושיות עיקריות:

א. לכאורה, זהו "ספק ספקא משם אחד", שהרי השאלה היא אם הפסיקה ביום. לגבי שאלה זו, כותבים הגר"ע יוסף והגר"מ פינשטיין שכיוון שהספק של רבנו תם מתיר יותר, שהרי הוא מתיר גם זמן של כדי הילוך עוד שניים וחצי מילין, אין זה "ספק ספקא משם אחד". יש לציין גם שקושיה זו אינה שייכת כלל לגבי הספק אם ראתה דם בבין השמשות ואבד.

ב. יש כאן בעיה של "ספק ספקא נגד חזקה". אך גם בזה, בדרך-כלל נהוג להקל ב"ספיק ספיקא נגד חזקה".

ועיין גם ב"שערי אורה" (לרב שלמה לוי, עמ' 133), שדן בשאלה זו מצד אחר: אם בדיקת הפסק טהרה היא מן התורה או מדרבנן, וציין שיש בזה מחלוקת בין הראשונים.  הוא כתב שלדעות שהפסק טהרה הוא רק מדרבנן, בבין השמשות הוי ספק דרבנן וניתן להקל. ומסיק לחלק מדעתו, שאם ראתה דם סמוך לבין השמשות ובדקה שוב בין השמשות יש להחמיר, ואם לא ראתה דם קודם בין השמשות יכולה לסמוך על אותה בדיקה כבדיקת הפסק טהרה.

³ה"אגרות משה" (יו"ד ד סי' יז אות כו) פסק שאין לסמוך על סברת ספק ספקא הנ"ל אלא במקום שנוהגים  להחמיר כדעת רבנו תם גם במוצאי שבת, משום דאם לא כן אלו שתי קולות שסותרות זו את זו.

⁴ כן משמע מדברי הגר"ע יוסף שם, שמקל בזה, אף שהוא שסובר שניתן להקל כשיטת הגאונים גם במוצאי שבת, כפי שנכתב בשמו ב"ילקוט יוסף" (סי' רצג סע' ב), וכן כתב בפירוש ב"יביע אומר" (ו יו"ד סי' כג). ולא חשש שיהיו אלו שתי קולות שסותרות זו את זו.

ומה שכתב ה"אגרות משה", שמקום שכבר נוהג כדעת הגאונים גם לקולא אינו יכול לצרף את שיטת רבנו תם אפילו לספק ספקא, עיין בזה ב"שדי חמד" (מערכת הסמ"ך כלל יח), ובפרט כאן, ששיטת רבנו תם היא זו שנפסקה בשו"ע, ויש ראשונים רבים הסוברים כמותה, ואיך לא נצרף את דעתם אפילו כדי ליצור ספק?

מלבד מה שהערנו כאן, יש לציין שלדעת הגר"ע יוסף ישנם ספקות נוספים שאותם הוא מצרף, והוא מביא את שיטת רבנו תם רק כספק שלישי או רביעי. גם מה שהבאנו מספר "שערי אורה" אינו בנוי על שיטת רבנו תם. ולכן יש מקום להקל גם לנוהגים שלא להחמיר כרבנו תם במוצאי שבת.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר