|
 שנת תשפ"ה| שבת פרשת במדברשו"ת במראה הבזק: מסחר באינטרנט ושמירת השבת (המשך)(מתוך ח"ה)ד. הנאה מחילול שבת האיסור ליהנות מחילול שבת הוא רק בהנאה מן הדבר שבו נעשה חילול השבת, ולא בהנאה מן השכר הניתן בעבור חילול שבת, ולכן אין בנדון דידן בעיה של הנאה ממעשה שבת31, ומה גם שלאחרים, שלא חיללו שבת, מותר ליהנות גם מן המלאכה עצמה מיד עם מוצאי-שבת32. אך כל זאת בהנחה שהבעלים לא עשה איסור בהשארת האתר פתוח (כמו שנתבאר בסעיף א), כי אם עשה באיסור, נראה שאסור לו לקבל שכר עבודה זו33. ה. מראית-עין וחשד חכמים אסרו בשבת מספר דברים משום חשד "מראית עין" של הרואים שעלולים לחשוד שהעושה עובר איסור, אע"פ שאין בהם בדברים איסור עצמי. מסיבה זו אסור להשכיר מרחץ לאינו-יהודי לשבת גם אם הוא משכירו באריסות - מפני שהמרחץ נקרא על שם היהודי, והנכרי עושה בו מלאכה בשבת. החשש הוא שאנשים לא ידעו, שהנכרי הוא אריס (ועושה אדעתא דנפשיה), אלא יחשבו שהוא פועלו של בעל-הבית, ויחשדו בבעל-הבית שעובר על אמירה לנכרי34. ואכן יש פוסקים שכתבו, שאין להתיר העמדת מכונה אוטומטית לממכר מזון ברה"ר, אם שם ישראל על המכונה35, ויש מי שכתב כעין זה לעניין כספומט בשבת36. עם זאת נראה שאין כאן חשש "חשד" ו"מראית-עין", שהרי הכל יודעים, שמכשירים אלו הפועלים אוטומטית, ללא כל שיתוף יד אדם, ואם כן, איזו "מראית-עין" שייך כאן37? לכן נראה שגם בהשארת אתר-אינטרנט רגיל או מסחרי פתוח בשבת לא שייך "מראית-עין" וחשד, אפילו שם ישראל על האתר (סיומת il וכדומה), מפני שהכול יודעים, שהאתר עובד אוטומטית, ללא התערבות אנושית. ועוד יתכן לומר שאין דין חשד ו"מראית-עין" במקום שאין בו יהודים כשרים כלל וגם לא יתכן שיהיו, כי כל החשש של "מראית-עין" הוא שיהודי כשר יחשוד ביהודי כשר אחר שהוא עובר על איסור. ועוד יש לומר, שכיון שאין מקור לגזירה "משום מראית-עין" במקרים מחודשים כאלה, איננו רשאים לחדש גזירות כאלה. ואולי לכתחילה כדאי להוסיף הודעה מפורשת שההזמנות המתקבלות באתר לא יטופלו עד למוצאי-שבת, ואז בוודאי שאין חשש כלל38. ו. זילותא דשבת בשו"ת "אגרות משה"39 נשאל לגבי אפשרות ששעון-שבת ידליק בשבת תנור-בישול או תנור-אפיה באופן שיתחיל לבשל או לאפות את האוכל בשבת כשעה לפני האכילה. בתשובתו כתב המחבר בין היתר, "אבל יש טעם גדול לאסור מטעם אחר, דהוא 'זילותא דשבת' ואף 'זילותא דיום טוב' הא אסרו בכמה דברים. כיוון שברור שאיכא 'זילותא דשבת' הוא בכלל איסור זה ממילא אף שלא אסור זה ביחוד, דכל עניין זילותא הוא האיסור, וגם פשוט לענ"ד דעושה דבר שהוא 'זילותא לשבת' הוא עובר בידים על חיוב הכבוד (של שבת) שמשמע שהוא גם כן חיוב התורה שנתפרש ע"י הנביאים...". ובשו"ת "חלקת יעקב" נשאל לגבי השארת "מזכירה אלקטרונית" פתוחה בשבת שתקבל הזמנות לעסקאות, וההזמנות תטופלנה במוצ"ש, והשיב בתוך הדברים, "וחוץ לזה על זה נאמר 'חכמים הזהרו בדבריכם' בזמן שהטעכניק צועד רק צעדים קדימה, ויכול היות בימים קרובים לסדר חנות גדולה ע"י אוטומט וטאנבאנד שהחנות תפתח מאליה לשעה הנדרש, והקונים יבואו לשרת אף כשאין שום איש, דשם תתחלק הסחורה להקונים תמורת המעות שהם נותנים לשם, ואם נזלזל בקדושת שבת בהיתרים של הטעכניק משום שהכל נעשה מעצמו, יצמח מזה חילול שבת גדול, שאדם בשבתו בביהמ"ד או על שלחנו של סעודת שבת ומנגן זמירות לכבוד שבת, ועסקו או משרדו עובד בשבת עבורו כבימות החול, ומסופקני אם זה אינו דומה להא דרמב"ן בפ' אמור במקח וממכר הנעשה בקביעות, אף דברים שאינם של מלאכה דאסור מן התורה... ואף דבאמת חילוק גדול יש, דהרמב"ן מיירי כשהאדם טורח עמו ביום השבת בעבדות וטרחה, לא כן כשהאדם אינו עושה כלום, רק הכל נעשה על ידי המכונה של קודם יום השבת, מכ"מ העובדה בעצמה שהעסק שלו עובד בפרהסיה בשבת במקח וממכר עבורו, זה כבר אינו שבתון, ובכל אופן מעובדין דחול או מראית עין בפני עמי הארץ שלא ידעו דיני התורה לא יצאנו, וגם זכור את יום השבת לקדשו שלא יהא מעשיך בשבת כבחול ג"כ לא נתקיים בעבודות כאלו. ולא דמי להיתר דאוטומט העומד בקרית חוצות בלי שם ובלי בעלות שלא נודע למי הוא שייך, אחרת הוא, כשאדם עושה דברים כאלו בביתו וברשותו.... וכשיתיר שהמסחר והקניין נשתרע גם על יום השבת, אפילו ע"י התר עפ"י דיני התורה, יוכל לצמוח מזה שקדושת השבת יתחלל ויזדלזל עד למאוד, ובני מנע רגלך מזה"40. על דברים אלה של בעל "חלקת יעקב" כותב בשו"ת "באר משה" - "...ראיתי בתשו' חלקת יעקב שמתחילה כתב כמעט ככל דברי, דעל פי ההלכה אין מקום לאסור. אולם אח"כ עשה עצמו לדייני גזירה וגוזר גזירה חדשה שבודאי אין ביד שום רב, יהיה מי שיהיה, לגזור מעצמו גזירות חדשות. ובוודאי אם גדולי רבנים דזמנינו יגזרו גזירה, ובהסכמה יעלו לגזור, בוודאי נכוף ראשינו לקבל גזירתם, אבל רב יחידי בוודאי אין בידו לגזור וגם בוודאי לא נקבל גזירתו"41. אמנם יש להעיר שה"אגרות משה" דיבר על אודות מקרה שהאדם עושה בערב-שבת מעשה, שיגרום זילותא דשבת [מעמיד שעון-שבת שידליק בשבת עצמה], מה שאין כן באתר-אינטרנט כשהוא נמנע מסגירת האתר, ואלו ה"חלקת יעקב" דיבר על כך שאדם, שמשאיר בביתו "מזכירה אלקטרונית" פתוחה, נחשב פרהסיה וכו'..., ויש להסתפק, אם פעילות אתר-אינטרנט חשובה כפעילות פרהסיא [ובודאי שאינו נמצא בביתו של הבעלים]42. ואולי יש לחלק בין אתר-אינטרנט ששם יהודי עליו [או שיש בו סיומת il - שרובם של יהודים] ובין אתר-אינטרנט שאין שם יהודי עליו43. וכן לעניין הגדרת פרהסיה יתכן שיש לחלק בין אתרים המשמשים את הציבור הכללי, לבין אתרים שמשמשים בעיקר יהודים44. _____________________________ 31 "משנה ברורה" (סי' שיח סק"ד). וב"שער הציון" שם מציין למס' בבא קמא (עא ע"א) דמעשה שבת מותר בהנאה, ואסור רק באכילה או בשימוש בדבר עצמו. ועיין עוד בשו"ת "אגרות משה", שמותר ליהנות ממציאה שנמצאה בשבת בעזרת נר שהודלק בשבת באיסור. 32 שו"ע "אורח חיים" (סי' שיח, א). 33 עיין רמ"א (שם סוף סי' רמג) וב"משנה ברורה" (שם ס"ק טז). 34 דעת רשב"ג במס' עבודה זרה (כא ע"ב). ושו"ע ("אורח חיים" סי' רמג, א). 35 "חלקת יעקב" ("אורח חיים" סי' סז) ו"מנחת יצחק" (או"ח סי' לד, וחלק ט סי' כד, מכבסה אוטומטית). 36 הרב אורי דסברג ב"תחומין" (יט עמ' 357). 37 כך מעיר בצדק הרב משה אישון ב"כתר" (ב' עמ' 197 הערה 17), וגם בשו"ת "באר משה" (חלק ו, קונטרס אלקטריק סי' פד) איננו דורש את התנאי, שאין שמו עליו. ואולי משום כך לא מזכיר בשו"ת מהרש"ג (ח"א סי' פה) - שהוא המקור להיתר העמדת מכונה אוטומטית ברה"ר בשבת - תנאי זה שאין שם ישראל על המכונה, ורק מצריך שהמכונה לא תעמוד ברשות ישראל, מפני שאז יש מראית-עין, שאולי הישראל מכר לו את המזון ישירות, ולא באמצעות המכונה. 38 מפני שעדיין יכול הטוען לטעון שגם באתר אינטרנט מסחרי ישנו חשד ומראית-עין, שבעלי האתר תפעלים אותו בשבת עצמה, ומוציאים את ההזמנות ומטפלים בהן בשבת, או שעמי הארצות יחשבו שהדבר אסור והבעלים עובר על איסור. 39 "אגרות משה" (או"ח ח"ד סי' ס). ולכן מתיר שם להפעיל שעון-שבת רק על מנת להדליק ולכבות חשמל למאור, ע"ש טעמו לחילוק. 40 שו"ת "חלקת יעקב" (או"ח סי' סט, ח"ג סי' צד - במהדורות הישנות) 41 שו"ת "באר משה" (ח"ו קונטרס אלקטריק סימן נ). 42 עיין ב"תחומין" (כ) במאמרו של הרב אורי דסברג "מערכות תקשוב בנקאיות בשבת" (עמ' 422 ובהערת העורך שם הערה 1). ויוצא מדבריהם ששניהם מסכימים, שהמשתמשים ברשת המחשב עצמם לא יוצרים פרהסיא, והם מתווכחים רק לגבי האנשים שעשויים לראות את המשתמש. ולכאורה ניתן להסתפק, אולי הרשת עצמה שנכנסים אליה הרבה משתמשים, תיחשב לפרהסיא מצד עצמה, ולכל הפחות כך במקום שרובם ישראלים. וצ"ע. 43 שאם אין שם היהודי על האתר, לא שייך לומר שניכר כאן זלזול שבת בפרהסיא. 44 שהרי פרהסיא זה "עשרה מישראל", אומנם על-פי דברי "משנה ברורה" (סי' שפה ס"ק ו) לא חזירן תתכן כלל מציאות של מחלל שבת בפרהסיא.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
במדבר תשפ"ה
במדבר תשפ"ה
