שנת תשפ"ה| שבת פרשת קרח

פרשת השבוע: אין אף אחד מושלם, יש חוזרים בתשובה

פרשה זו, יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא", כך רומז רש"י בהקדמתו לפרשת קרח ואינו מפרש את שיחתו. יתכן שרש"י רומז לנו כי רבו הדרשות המנסות להסביר את מעשיו וטענותיו של קרח.

קיימת הסכמה מאוד רחבה כי קרח היה אדם מיוחד מבחינת מעמדו התורני. ניתן להוכיח זאת מכך שהוא הצליח לעורר מחלוקת עצומה עם משה רבנו, שאנשים רבי מעלה תמכו בה. הכתוב מספר לנו כי הצטרפו אליו "וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם" (במדבר טז, ב). חז"ל דרשו פסוקים אלה בדרך המשבחת את כישרונותיהם: "ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים - מיוחדים שבעדה, קראי מועד - שהיו יודעים לעבר שנים ולקבוע חדשים, אנשי שם - שהיה להם שם בכל העולם" (סנהדרין דף קי ע"א). לא יתכן שהם הצטרפו אל חדל אישים ריק מתוכן. על פי הכלל העממי "אמור לי מי הם חבריך ואומר מי אתה", קרח היה איש מושלם וחבריו היו מושלמים. טענתו של קרח הייתה כי באמת כולם מושלמים "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' " (במדבר טז, ג). האם אכן כך?

ושאלה נוספת לבירור: כיצד בניו של קרח ניצלו מהעונש הנורא (בליעה או שריפה) שהוטל על כל חבורתו? לא זו אף זו, הם זכו להיות חלק מכותבי ספר תהילים, עיינו כדוגמא "לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח" (מב, א ועוד רבים). גם בפרשתנו התורה מכריזה: "וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ" (במדבר כו, יא) ודרשו חז"ל כי שמואל הנביא, השקול כנגד משה ואהרון, הוא צאצא שלהם: "ויהי איש אחד מן הרמתים צופים - .... רבי חנין אמר: אדם הבא מבני אדם שעומדין ברומו של עולם ומאי ניהו בני קרח" (מגילה יד ע"א).

ננסה להציע שתי תובנות שניתן להפיק מפרשיה קשה זו. שתיים שהן בעצם שני צדדים של אותה מטבע.

בתרבויות רבות יש מגמה להאדיר ולפאר את אנשי המופת שלה. המנהיגים, מייסדי האומה ומתווי דרכה מוצגים תמיד כאנשים מושלמים, הם אף פעם לא טועים. לתנ"ך מגמה הפוכה. גם אבות האומה ומנהיגיה הם בני אנוש שניתן ללמוד מהם רבות, אבל כולם, ללא יוצא מן הכלל, גם טעו ולכן צריך ללמוד גם מהטעויות שהם עשו. כך נפתחת הדלת בפני אנשים בשר ודם השואפים למעלה, להתחבר אליהם וללמוד ממעשיהם. גדולתם של הגדולים איננה מפני שהם מושלמים, להיפך! הם אומנם בני עליה אבל כולם, ללא יוצאים מן הכלל, עשו טעויות. הכח להודות בטעויות ולחזור עליהן בתשובה הוא  שהופך אותם לעוד יותר מיוחדים. דווקא התשובה מאפשרת להתרומם בעזרת כנפי הרוח שלה.

כל זה נכון לגבי אנשים כפרטים, אנשים העומדים ברומו של עולם מבחינות רבות, ככל שיהיו. אבל, כאשר מדובר בכלל ישראל - בעם ישראל כציבור, ככל שהם יותר מאוחדים כך הצד הכללי מודגש יותר ובעל משמעות, ובלשון הכתוב: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (ישעיהו ס, כא) ו"כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים".

קרח, שהיה בטוח שהוא מושלם, ניסה לרכב על גבי הטענה שכל יהודי הוא קדוש ומושלם. הוא טעה והטעה! הוא לא היה מושלם ועם ישראל מושלם רק בתור כלל. הפרט צריך לעבוד קשה כדי להשתפר, ואם הוא טועה דרך התשובה פתוחה בפניו.

כנראה שבני קרח לא חשבו אף פעם שהם מושלמים ולא הצטרפו לעדת המושלמים - קרח ועדתו. הם העדיפו את משה העניו, שמכיר גם בחסרונותיו, ולכן "משה אמת ותורתו אמת". גם אם הייתה להם הווא אמינא להצטרף לאביהם, הם חזרו בתשובה וזכו לצאצא - שמואל העניו.

הבה נתפלל כי נזכה למנהיגות שהולכת בדרכו של משה העניו ולא בדרכה של עדת קרח ה"מושלמת".

נסיים בשבח והודיה לקב"ה על הצלתנו ועל פדות נפשינו
ועל ניסיו הרבים שבכל רגע.

לא נשכח להודות לממשלת ישראל, לרמטכ"ל, לראשי השירותים החשאיים
ולכל המופקדים והעוסקים במלאכת הקודש של הגנת מדינת ישראל ועם ישראל.
נציין במיוחד את כוחות הסדיר והמילואים הנושאים בנטל,
ונקרא לכל חלקי העם, ללא יוצא מן הכלל,
לזכות ולהיות שותפים במצווה חשובה זו.

(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר