שנת תשפ"ה| שבת פרשת חוקת

חמדת השבת: הגדרת ההנאה הדרושה המצדיקה את ברכת הטוב והמטיב

לע"נ מורנו הרב ארנרייך זצ"ל, ממנו למדנו להרגיש את הסברא ולהתרגש מהבנת התורה

אחרי שהגמרא (ברכות דף נט ע"ב) קובעת שמברכים את ברכת 'שהחיינו' על שמחה פרטית ואילו את ברכת 'הטוב והמטיב' על שמחה משותפת, הגמרא מקשה על אמירה זו מברייתא, בה נאמר שאם אומרים לאדם שאשתו ילדה זכר – מברך הטוב והמטיב. הגמרא עונה ומסבירה שגם במקרה זה יש אדם נוסף, אשתו, השמחה עמו, וגם לה נוח בבן.

גמרא זו מפתיעה ממספר בחינות. ראשית, מדוע בכלל עולה השאלה אם אפשר לברך 'הטוב והמטיב' על לידה, האם לא חשבנו על כך שיש לילד הזה גם אמא השמחה בו?

הרשב"א (בשו"ת חלק ד סימן עז) מקשה יותר מכך: וכי קשה למצוא אנשים רבים השמחים כאשר הם שומעים על לידת אותו הילד?

לאור קושיות אלו הרשב"א מסיק שאין לברך את ברכת 'הטוב והמטיב' על עצם השמחה המשותפת, אלא רק על 'שמחת הנאה ותועלת'. רק על דברים שצופנים טובות הנאה מעשיות. להורים יש טובות מעשיות מכך שיש להם ילדים, ולכן הם רשאים לברך על הלידה. הסבא והסבתא, האח והאחות – לא.

בספר חסידים (אות תתמג) מובא מעשה בזקן שהיה מברך על לידת נכדיו. שאלו אותו לפשר הדבר. היה מקום לומר שיתכן וגם לסבא ולסבתא יש הטבות ממשיות מלידת נכדים. בע"ה הנכדים יסייעו להם בזקנתם. אך אותו הזקן ענה אחרת: לא רק על נכדי הייתי מברך, אלא גם על לידת תינוק לצדיק אחר שאני אוהב במיוחד. מדבריו עולה שכל שמחה מעבר לרגיל שמשמחת אנשים רבים מחייבת בברכת 'הטוב והמטיב', גם אם אין לכולם טובות הנאה מהדבר.

בכדי לבחון בצורה עמוקה יותר את גדרי ההנאה המצדיקה את ברכת 'הטוב והמטיב', עלינו לברר את ההלכה ביחס לאירוע טראגי.

במקום נוסף (שו"ת חלק א סימן רמה) הרשב"א כותב שמסתבר שכל מי שנולד לו בן צריך לברך 'שהחיינו'.

זו אמירה מפתיעה משתי בחינות: ראשית, בוודאי שיש לברך על לידת בן, הרי דבר זה כתוב בגמרא! מדוע הרשב"א מציג את הדבר כחידוש שהוא אומר מסברתו?

יתרה מכך, כמובן – אין לברך 'שהחיינו' על לידת בן, אלא 'הטוב והמטיב'. מדוע הרשב"א מציע ברכה שונה הנוגעת בשמחה של פחות אנשים?

בדרכי משה (אורח חיים סימן רכג אות א) אומר שככל הנראה מדובר במי שמתה אשתו בשעת הלידה. כרגע ההנאה היא שלו באופן פרטי, ואינה משותפת לשניהם. לאור זאת הרמ"א פוסק הלכה למעשה (בהגהות של שולחן ערוך אורח חיים סימן רכג סעיף א) שמי שמתה אשתו בלידתה מברך 'שהחיינו', מכיוון שכעת ההנאה שלו בלעדית, לו בלבד.

הבית יוסף (שם, ולכאורה בלי שראה את דברי הרמ"א) מציין שיש לברך 'הטוב והמטיב' גם אם אשתו מתה, מפני שברגע הלידה היה לה טובה.

מה סובר הרמ"א? במשנה ברורה (כאן ס"ק ה) מדייק שאפילו אם האם נפטרה לפני שהספיקה לברך, האבא יברך לבדו. אך בביאור הלכה הוא נוטה לומר שהאב יכול לברך רק כל עוד האם בחיים (והחידוש הוא שלמרות שהיא לא הספיקה לברך בסופו של דבר, היה נכון לברך 'הטוב והמיטיב').

יש כאן שאלה מעניינת: כאשר הרשב"א אומר שמברכים על דבר שמסב הנאה גשמית, מהו הדין אם יש דבר שיש לו פוטנציאל להנאה גשמית לרבים, אך עוד בטרם הפוטנציאל מתממש, הפוטנציאל עובר ומשפיע רק על אדם יחיד.

לחידוד העניין: ברכת 'הטוב והמטיב' היא על שמועה טובה. 'שמועה' היא דבר שטומן בקרבו פוטנציאל, אך תמיד יתכן ומשהו יתקלקל חלילה.

נשווה בנפשנו את הרגע בו אנו נמצאים. ברוך ה' שהחיינו וזיכנו להשמיד את האיום האיראני האיום. אם חלילה חלילה יתברר מחר שלמדינה עוינת אחרת יש יכולות גרעיניות ואיומים דומים לחששות שהיו לנו מאיראן. האם אנו עדיין מודים לקב"ה שהשמיד את האיום הזה, למרות שהתברר שאנו לא פחות מאוימים ממה שחשבנו אשתקד? לחילופין, אדם ששומע על השמדת האיום האיראני בו ביום שהוא מתאשפז ויודע שנותרו לו ימים ספורים על פני האדמה. האדם הזה מעולם לא היה מאוים, באופן אישי, מהאיום האיראני, שהרי הוא לא עמד לחיות בשעה שפוטנציאל האיום היה מתממש. האם ראוי שהוא יודה לקב"ה על הסרת האיום הכללי, שבסופו של דבר סר גם ממנו, גם אם מתברר שלמעשה הפוטנציאל הטמון בשמועה ככל הנראה אינו משפיע עליו?

זה מה שקורה כאן: ברגע הלידה הילד יכול להסב הנאה לשני הוריו. אך בטרם האמא הספיקה לרוות ממנו נחת, היא ר"ל נפטרה. יש מקום לומר שבכל מקרה עצם השארת נשמה נוספת בעולם מסבה נחת (כך מציע הט"ז ס"ק א). אך נראה שזו המחלוקת כאן:

לפי הבית יוסף, הברכה היא על עצם יצירת הפוטנציאל להנאה, גם אם גורם צדדי מונע את היכולת לקצור את פירות הפוטנציאל.

הרמ"א רואה בכך פרדוקס: הרשב"א אומר שברכת 'הטוב והמטיב' היא רק על מי שאמור לקבל הנאה מעשית וממשית מהשמועה. אם לפני שהוא מברך כבר ידוע שהוא אינו יכול לקצור את פרי השמועה, הרי ששמועה זו היא שמועה שאין בה פוטנציאל להסב הנאה.

בשבוע הבא נברר הלכה למעשה את גדרי ברכת הטוב והמטיב על לידת ילדים, בנים ובנות כאחד.

ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר