שנת תשפ"ה| שבת פרשת עקב

פרשת השבוע: על רוח הקודש, תלמיד חכם, מניפולציות ואֲחִיתֹפֶל אחד.

"וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל (אִישׁ - קרי ולא כתיב) בִּדְבַר הָאֱלֹהִים כֵּן כָּל עֲצַת אֲחִיתֹפֶל גַּם לְדָוִד גַּם לְאַבְשָׁלֹם" (שמו"ב טז, כג).

רק אדם אחד בכל התנ"ך זכה למחמאה מעין זו! אֲחִיתֹפֶל!

בתלמוד הירושלמי מבואר: "רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר יצחק, מגילה שמסר שמואל לדוד אמרה אחיתופל ברוח הקודש. ומה הוה אחיתופל עביד כד הוה בר נש אזל ממלך ביה במילה, הוה א"ל איזיל עביד כן והכן, ואין לית את מהימן לי אזל ושאיל באורים ותומים. והוה אזל שאל ומשכח ליה כן" (סנהדרין פ"י, ה"ב).

ובתרגום חופשי: דוד התיעץ עם אחיתופל כיצד בונים את בית המקדש, אחיתופל נתן לו את התוכניות בטענה שהוא יודע את הדברים ברוח הקודש. לאחר מכן, דוד קיבל משמואל הנביא את מגילת המקדש, מגילה זו מופיעה בספר דברי הימים א' כח, יא-כ: "וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת: .... הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה' עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל מַלְאֲכוֹת הַתַּבְנִית".

ואז התברר כי אחיתופל, שלא ראה את הכתוב, זכה לכוון ברוח הקודש לכל מה שהיה כתוב בה.

עוד מספר הירושלמי בשם רבי ירמיה, כי אנשים נוספים באו להתייעץ עם אחיתופל, והוא נתן תשובות ברורות. למי שפקפק בעצותיו אמר אחיתופל כי כדאי לו לשאול ב"אורים ותומים" והוא יקבל את אותה תשובה, וכך אכן קרה.

מקרים אלו ביססו את מאוד מעמדו של אחיתופל ודבריו נחשבו למסר אל-הי שהגיע באמצעות הכלי המופלא – "האורים והתומים", שנחו על לבו של הכהן הגדול. לכן אחיתופל לא נחשב כ"איש" אנושי אלא כמי שנמצא בדרגה הרבה יותר גבוהה, אכן מחמאה שאין כדוגמתה בתנ"ך.

הבעיה היא שבפסוקים שקדמו לפסוק זה, הכתוב מגלה לנו שאחיתופל נתן לאבשלום עצה שריחה הרע נודף לדורי דורות: "וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל אֲחִיתֹפֶל הָבוּ לָכֶם עֵצָה מַה נַּעֲשֶׂה: וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל אַבְשָׁלֹם בּוֹא אֶל פִּלַגְשֵׁי אָבִיךָ אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמוֹר הַבָּיִת וְשָׁמַע כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי נִבְאַשְׁתָּ אֶת אָבִיךָ וְחָזְקוּ יְדֵי כָּל אֲשֶׁר אִתָּךְ" (שם כ-כא).

אבשלום פונה אל אחיתופל מתוך יראת כבוד בלשון רבים "הָבוּ לָכֶם עֵצָה" ואחיתופל עונה לו הצעה מבישה, הא כיצד?

באותו מקום בירושלמי מובא גם: "כיון דרימיה סליק תהומא ובעא מטפא עלמא. והוה אחיתופל קאים תמן אמר כדין דוד מתחנק ואנא מליך". כלומר, בזמן שדוד חפר את היסודות לבניין בית המקדש (לפני שנעצר בידי נתן), הקפיד אחיתופל שלא להזהיר את דוד מפני השיטפון שהיה שוטף והורג אותו, כדי שהוא יתפוס את מקומו.

וכך מבואר גם בסוגיה בסנהדרין (קא, ע"ב): "תנו רבנן: שלֹשה ניבטו ולא ראו ואלו הן: ...ואחיתופל ...אחיתופל ראה צרעת שזרחה לו על אמתו, הוא סבר איהו מלך (אחיתופל חשב שהוא ימלוך), ולא היא – בת שבע בתו (בת בנו) הוא דנפקא מינה שלמה (והוא שמלך)". מסביר רש"י: "ולכך נעשה יועץ לאבשלום כדי שתשוב המלוכה מדוד לאבשלום, ובין כך ובין כך יתגלגל הדבר ותשוב אליו".

נשים לב שרש"י מחדש לנו כי אחיתופל היה ערמומי מאוד. אחיתופל תיכנן להשתמש באבשלום כדי להדיח את דוד ואז לתפוס את מקומו.

ה"יד רמה" (שם) מסביר עוד: "ומשום הכי סייעיה לאבשלום (משום כך סייע אחיתופל לאבשלום) סבר כל כמה דקאי דוד לא יכילנא למיקם במלכותא (אחיתופל הבין שכל עוד דוד יושב על כס המלכות אין לו סיכוי לתפוס את כס השלטון) משום דגבור הוא ובעל עצה הוא וגרירי ישראל בתריה (ועם ישראל ילך אחריו( אסייעיה (אסייע) לאבשלום ולא הוינא נוגע בדבר (לכאורה לא יהיה לי חלק ישיר בהדחתו) ולכי אזיל דוד קאמינא עילוי אבשלום (ואחרי שדוד יודח בידי בנו, אפעל נגד אבשלום ואתפוס את מקומו)"

אם כך, אחיתופל היה בתחילת דרכו תלמיד חכם עצום ובעל רוח הקודש, אבל "אגו" גדול הכשילו וגרם לו לאבד את העולם הזה ואת העולם הבא, כפי שכבר הסברנו בדברינו לפרשת דברים תשפ"ה.

הבה נתפלל שנזכה למנהיגים כמו אברהם, משה ודוד,
 שזכו להיות סמל להנהגה ראויה לדורות בזכות ענוותנותם.

בזכות זה נזכה לנצח את אויבינו ולהחזיר את חטופנו,
נזכה לראות ברפואת הפצועים, נאחד את עמנו

והקב"ה ישלח נחמה למשפחות הגיבורים.

(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר