|
 שנת תשפ"ו| שבת פרשת האזינושו"ת במראה הבזק: פתיחת גג שעל סוכה בשבת וביו"ט(מתוך ח"ד)פראג, צ'כיה Prague, Czech Republic תשרי, ה'תשנ"ח שאלה בגלל מזג האויר בעירנו הותקן לפני שנים מרובות ביותר גג מעל הסוכה. יש אפשרות לפתחו ולסוגרו. תהליך הסגירה והפתיחה הוא באמצעות גלגלת שמסובבים אותה והגג נע על גבי צירים. התהליך הוא איטי ודורש טרחה מרובה (כרבע שעה עבודה). הצירים והגלגלת קבועים במקומם. האם יש איסור בפתיחת הגג או סגירתו בשבת וביום טוב? תשובה מותר1 לפתוח ולסגור בחג ובשבת גג שעל צירים, כדי לשבת בסוכה. אם אין צירים, מותר לפותחו על-ידי גוי2. ובשעת בניית הסוכה ישים לב להניח הסכך כאשר הגגון פתוח. __________________________ 1 שו"ע אורח חיים (סי' תרכו סעיף ג ברמ"א) "ואין בזה לא משום סתירה ובנין אוהל ביו"ט ולא משום "תעשה ולא מן העשוי". "משנה ברורה" (שם ס"ק יט) בשם ב"ח ו"מגן אברהם". אמנם בס"ק יח התיר לפי פשטות דברי רמ"א שאין משום "תעשה ולא מן העשוי" בדבר שהוא חיצוני לסוכה, ועיין ב"שער הציון" (ס"ק כו) שכיוון שאינו עושה כאן מעשה חשוב, כמו הורדת רעפים, אלא רק פותח את הגג, עדיף להכין הסכך בזמן שהגג פתוח. בשו"ע אורח חיים (סי' שטו סעיף ה) פסק דכסא טרסקל מותר לפותחו בשבת, ואין בזה משום בניין וסתירה. וב"ביאור הלכה" (ד"ה טפח) כתב בשם "נודע ביהודה" שמותר משום דלא הוי דרך אוהל בכך מה שאין כן בכילה שבגגה טפח, שהיא בכלל אוהל קבוע. אמנם, ב"חזון איש" (חלק או"ח סי' נב סע' קסו) דחה דברי בעל "נודע ביהודה" מנדון דידן, שהרי התירו לפתוח גגון מעל הסוכה. ומסקנתו דכל שהוא גוף אחד וכך דרך תשמישו, אין בו משום אוהל. ועל כן גם התיר פתיחת גגון שבעגלת-ילדים. בעל "מטה אפרים" (סי' תרכה סעיף סד) כתב שמצוה מן המובחר היא לדאוג לגגון לכסות הסוכה מפני הגשמים, שעל-ידי כך יוכל לקיים המצוה כראוי גם אחרי ירידת גשמים והוא מביא שם בשם "אלף למטה" שבליל חג עדיף להשאיר את הגגון פתוח, כדי שבזמן התקדש החג תהיה לקדושה על מה לחול. 2 שו"ע (שם) ב"משנה ברורה" (ס"ק כ) וב"שער הציון" (ס"ק לב) דהוי שבות דשבות במקום מצוה.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
האזינו תשפ"ו
האזינו תשפ"ו
