|
 שנת תשס"ב | שבת פרשת תולדותהתורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)"משפט המלוכה" – מנלן?בשבוע שעבר שאלנו מהיכן שאב הנביא שמואל את הכללים והפרטים של "משפט המלוכה"?. הגר"ש ישראלי (עמוד הימיני א' ט) מציע לדיון שתי אפשרויות א. הייתה לשמואל מסורת "הלכה למשה מסיני" וממילא אין מקום לדיון, הרחבה או צמצום בהיקף הסמכויות, כי אלה נקבעו מן השמיים. ב. כל הנושא הזה נתון למשא ומתן בין המלך העומד לבחירה ובין האזרחים או מיצגיהם (כגון הסנהדרין ע' רמב"ם מלכים א' ג) . כך למשל התנהלו הדברים בזמן המלכת רחבעם (ואולי ניתן להציע כי ה"זקנים" שם הם חברי הסנהדרין וה"ילדים" (בני הארבעים) שם, הם היועצים הפוליטיים). הגר"ש ישראלי פוסל מראש את האפשרות ששמואל בנבואתו קבע את הכללים, וגילה לנו מה רצונו של מקום לדורות, מכיוון ש"כלל ברזל" מסור בידינו "אין נביא רשאי לחדש דבר". הנפקא מינא בין שתי האפשרויות תהיה "לזמננו אנו לעניין זכויות הממשלה הנבחרת…אם נאמר שהסמכויות של המלך קבועות ועומדות, אין לנו כיום אלא לברר את הסמכויות הללו כפי שהיו בבתי המלכות ועל פיהם יכונו גם זכויות הממשלה. אולם אם הכל תלוי מאופן קבלת העם, גם סמכויות הממשלה יהיו תלויות בהחלטת העם או באי כחו שנבחרו לשם זה על ידו. וכל מה שיחליט העם בסמכויות הממשלה בין בענייני ממונות בין בענייני נפשות יזכו בהם ויהיה להם תוקף וסמכות של דין תורה" (עמוד הימיני, שם). יש לשים לב שהרב ישראלי רואה בהסכמת העם הקנאת זכויות למלך ולכן ברור לו שניתן בהסכמת העם להרחיב את הסמכויות, בכל זמן שהעם ימצא זאת לנכון, אבל מאידך גיסא אי אפשר לגרוע מהסמכויות ללא הסכמת המלך. (נצטרך בהמשך לדון בשאלה האם העם רשאי לבטל את ה"עיסקא" ולשלול מהמלך את כל סכויותיו ובכך בעצם להדיחו). כמו כן נשתדל להבין מדוע הביטוי "ככל הגוים" שבכל התורה כולה יש לו קונוטציה שלילית מופיע כחלק בלתי נפרד מבקשת העם גם בתורה (דברים י"ז יד) וגם בבקשת העם בימי שמואל (שמואל א ח' ה)  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
תולדות