שנת תשס"ב | שבת פרשת כי תבוא

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

הלעיטהו לרשע וימות?! (המשך)

מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל קובע בספרו עמוד הימיני כלל ברזל יסודי במחשבת היהדות  - אדם המושחת במעשיו מצד שהוא "רע לבריות (כגון שהוא גזלן) והוא יסוד כל המשפטים שגם אילולי שנכתבו היה בדין לקיימם" עליו ורק עליו נאמר "הלעיטהו לרשע וימות" "כי זה מגלה על השחתה של היסודות הטבעיים של ההכרה האנושית" (סימן יא סע' א ס"ק ה).
על סמך יסוד חשוב זה מסביר מו"ר את דברי הרמב"ם בפירוש המשנה בהסבר דעת רשב"ג  (מעשר שני פ"ה מ"א) שאין לסמן כרם רבעי וכרם ערלה שלא בשביעית כי "אין לנו לעשות תקנה לגזלן שלא יבוא לידי מכשול לפי שעוון הגזלנות יותר גדול, וכל זה דבר אמיתי". וקשה כיצד ניתן לומר כי איסור גזל חמור מאיסור ערלה שהוא לא רק איסור אכילה אלא אף איסור הנאה? וצריך על כורחנו לומר "שהוא מידה כנגד מידה, שלא שייך לחייב בהצלתו (של עובר העבירה-הגזלן) בזמן שהוא עובר בשאט נפש בעניין זה עצמו, ובמקום לעזור לחבירו הרי הוא בא לגוזלו ולהפסידו…(על כן דין זה של הלעיטהו… ) נאמר רק בעבירה שבין אדם לחבירו ולא בעבירה של בין אדם למקום" (שם).
יסוד "אמיתי" זה כנראה משמש כיסוד לדבריו של הסמ"ע "דהאוכל נבילות לתאבון אינו חוטא אלא להש"י מה שאין כן רועה דגוזל וחוטא לחבירו ישראל" (שו"ע חושן משפט סי'  תכה ס"ק כא).
אומנם יש מן הראשונים ובעקבותיהם מן האחרונים שלא קיבלו דעתו של הרמב"ם. הלכה למעשה, אנו משתמשים בדעתו של רשב"ג גם לקולא בסוגיות הנוגעות בעיקר לאיסור "מסייע" שהוא להרבה דעות איסור מדרבנן. אבל דבריו העקרוניים של מו"ר המחייב כל יהודי להשתמש בשכל הישר ובערכי המוסר המקובלים על כל חברה אנושית מסודרת כבסיס לקבלת הכרעות הלכתיות, הם בבחינת מגדלור המאיר למרחוק ועוזר לנווט את הדרך בים התלמוד וההלכה. דרך  קשה ומסובכת שרק סייעתא דשמיא ושימוש תלמידי חכמים הם ורק הם יכולים לשמש כתחליף למכשיר ניווט לוויני ((GPS.                 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר