שנת תשס"ד | שבת פרשת וישלח

קדושת ירושלים והמקדש / חלק רביעי

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

בשבוע שעבר הבאנו את המקור בגמרא לדברי הרמב"ם "כיון שנכנסו לארץ העמידו המשכן בגלגל ארבע עשרה שנה שכבשו ושחלקו, ומשם באו לשילה ובנו שם בית של אבנים ופרשו יריעות המשכן עליו ולא היתה שם תקרה, ושס"ט שנה עמד משכן שילה וכשמת עלי חרב ובאו לנוב ובנו שם מקדש, וכשמת שמואל חרב ובאו לגבעון ובנו שם מקדש ומגבעון באו לבית העולמים, וימי נוב וגבעון שבע וחמשים שנה" (הלכות בית הבחירה פ"א ה"ב). הגמרא לא מסבירה כיצד היו נראים המרכזים הרוחניים של נוב וגבעון. הרמב"ם מכנה אותם "מקדש" אף על פי שמסתבר שגם הם היו נראים כמשכן שילה בית מאבנים וגג של יריעות ואותו הוא מכנה "משכן". הוכחה שנוב וגבעון נבנו לפי הדגם של שילה ניתן להביא מן הפסוקים  בספר דברי הימים ב' "וַיֵּלְכוּ שְׁלֹמֹה וְכָל הַקָּהָל עִמּוֹ לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן כִּי שָׁם הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד יְקֹוָק בַּמִּדְבָּר" (א' ג). כן נראה מדברי התוספתא זבחים  "אי זו היא במה גדולה בשעת היתר במה אוהל מועד נטוי כדרכו אין הארון נתון שם" (פרק יג הי"ח) וכאן מדובר על ימי נוב וגבעון. גם בגמרא משמע כך כמו שמצינו : "ימי אהל מועד שבנוב וגבעון - חמשים ושבע" (זבחים דף קיח ע"ב). משמע שאם קרשי המשכן לא חזרו למקומם גגו המשיך לשרת גם שם. מדייק מכאן מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל כי אין לדייק מלשון מקדש או משכן שנוקט הרמב"ם שאחד מהם מתיחס בדווקא לבית עולמים (עמוד הימיני סימן א ס"ק ג). לכאורה היה ניתן לומר על פי דברי התוספתא שהובאו לעיל שמציאות הארון היא הקובעת ולכן אי אפשר היה לקיים את המצווה בנוב וגבעון וכך רמוז לכאורה בדברי דוד כשבא לבקש מנתן רשות לבנות את בית הבחירה "וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַיקֹוָק הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה" (שמואל ב ז' א-ב). מו"ר דוחה אפשרות זו וטען כי "הארון איננו שייך לעצם המצווה של בניית הבית. וכן בבית שני ובבית ראשון מזמן שנגנז בימי יאשיהו לא היה שם ארון ומכל מקום שם מקדש לא נתבטל על ידי זה מהבית" (עמוד הימיני שם). מסכם מו"ר את דעתו בעניין: " מכל זה נראה, שאין הרמב"ם מייחס שום משמעות מיוחדת לשינוי הלשון של "מקדש ומשכן" שהכל אחד, אלא שכך הוא הדין שאפשר לקיים המצוה בקרשים כמו שנצטוה מ"ר, אולם אח"כ אין לקיים המצוה אלא ע"י בית אבנים בדוקא. אבל זה היה גם טרם הכרתת זרע עמלך ולא מיתלי תלי כלל בזה ולא בכניסה לארץ. וחוזרת השאלה למקומה מה נתחדש בכניסה לארץ במצוה זו מה שלא היה לפני כן." (עמוד הימיני עמוד טז).  בשבוע הבא נשתדל להציע פתרון.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר