שנת תשס"ד | שבת פרשת וארא

קדושת ירושלים והמקדש / חלק עשירי

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

כדי שנוכל להסביר את שיטת מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל אנו חייבים להקדים הקדמה נוספת. התורה בספר דברים משתמשת בכינויים כאשר היא עוסקת בשאלה מהו המקום שהקב"ה ייעד להקרבת קרבנות. וז"ל התורה "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה:

 וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם: וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיך: לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו: כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח: וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַיקֹוָק:

וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְעַבְדֵיכֶם וְאַמְהֹתֵיכֶם וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיכֶם כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה אִתְּכֶם: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה: כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ” )דברים י"ב ו-יד). לא ברור מהו המקום, מדוע התורה חוזרת פעמיים על הציווי "כי אם במקום-כי אם אל המקום", לא ברורה הכפילות של "מנוחה – נחלה" ולכאורה קיימת סתירה בין הביטויים "מכל שבטיכם-באחד שבטיך". נחלקו תנאים בהסבר העניין. וז"ל המדרש " כתוב אחד אומר (דב' י"ב יד) "באחד שבטיך" וכתוב אחד אומר "מכל שבטיכם", כיצד נתקיימו שני כתובים הללו, … הכסף מכל שבטיכם בית הבחירה משבט אחד דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר  באחד שבטיך זו שילה, מכל שבטיכם זו ירושלם"  (ספרי דברים פיסקא סב ד"ה (ה) כי). לפי זה לדעת רבי שמעון כל דברי התורה מוסבים אך ורק על ירושלים ואילו לפי דעת רבי יהודה התורה מצווה אותנו מה לעשות במשכן שילה ואחר כך במקדש בירושלים. (עמוד הימיני סימן א סע' ו).

בשבוע הבא נסביר מה משמעות העניין לענייננו.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר