שנת תשס"ד | שבת פרשת שלח

החיוב למנות סנהדרין ובתי דין / חלק שביעי

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

בשבוע שעבר התחלנו לדון בשיטת ה"נשר הגדול ", הרמב"ם ביד החזקה. נביא שוב את דבריו בקיצור: "הלכה א:מצות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, …

הלכה ב:אין אנו חייבין להעמיד בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר אלא בארץ ישראל בלבד, אבל בחוצה לארץ אינן חייבין להעמיד בית דין בכל פלך ופלך שנאמר תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך" (סנהדרין פרק א). ה"לחם משנה" שהבאנו דבריו, בדברינו לפרשת בהעלותך, מביא גם את דעת הרמב"ן בהסבר דברי הרמב"ם. לדעתו של הרמב"ן כוונתו של הרמב"ם בהלכה ב איננה למעט רק את החיוב של בתי דין של פלכים בחו"ל אלא לבטל כל חיוב של העמדת בית דין בחו"ל. וז"ל: "דנראה מדבריו דסבירא ליה דרבינו פליג על הברייתא השנויה במסכת מכות" (שם,"לחם משנה" הלכה ב). לכאורה כוונת דבריו היא שכיוון שאין חיוב למנות בתי דין בכל פלך קל וחומר שאין חיוב למנות בחו"ל בתי דין בכל עיר ועיר (עיין שם ב"כסף משנה" ובשינויי נוסחאות שבהוצאת פרנקל, שם). אם כך כיצד יתקיימו, בחו"ל, חיי חברה מסודרים, לפי פסק הרמב"ם והבנת הרמב"ן? מסביר מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל "רק שיצעק הנעשק יעמידו בית דין לדון בדבר" (עמוד הימיני סימן ב סע' ח). לכאורה פסק זה של הרמב"ם הוא נגד המבואר בברייתא: " תנו רבנן: (במדבר ל"ה) והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם - למדנו לסנהדרין שנוהגת בארץ ובחוצה לארץ; א"כ, מה תלמוד לומר (דברים י"ז) בשעריך? בשעריך אתה מושיב בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, ובחו"ל אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר" (מכות דף ז ע"א). לכן היה צריך לומר כי הרמב"ם חולק על ברייתא זו, וצ"ע!. הקושי בשיטה זו ברור לכן מציע מו"ר הגר"ש ישראלי פתרון חדש. כדי להבין את דבריו נקדים הקדמה קצרה. הביטוי מדינה יש לו שתי משמעויות א. קבוצת ערים באיזור מסויים- כגון "נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים בְּעָרֵיהֶם בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹש" (אסתר  ט' ב) או במשנה "מבית חורון ועד הים מדינה אחת" (מסכת שביעית פרק ט משנה ב). ב. עיר אחת- כגון בפירוש המשניות לרמב"ם על דברי המשנה "פירות בירושלם ומעות במדינה" (מעשר שני פרק ג משנה ד)  וז"ל: "מדינה, נקרא כל מקום מערי ארץ ישראל חוץ מירושלם". בשבוע הבא נסביר כיצד הבחנה זו מתרצת את דברי הרמב"ם.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר