|
 שנת תשס"ט | שבת פרשת תולדותעדות נגד יהודי בערכאות של גוייםשו"ת "במראה הבזק(מתוך ח"א)
וינה, אוסטריה Vienna, Austria כסלו, תש"ן עדות נגד יהודי בערכאות של גויים שאלה יהודי (ראובן) עשה בתמימות עסק, עם יהודי אחר (שמעון), שמעון רימה את שלטונות המס, בלי ידיעתו של ראובן. כעת מבקשים מראובן עדות, אצל הערכאות. אם ראובן יגיד אמת, אז הוא יכול להזיק לשמעון. אבל, אם הוא ישקר הוא אולי יעזור לשמעון, אבל מזיק לעצמו. האם מותר לו להעיד נגד שמעון, או זה נקרא מסירה. והאם הוא חייב להגיד לשמעון שהוא יעשה זאת? תשובה בנדון שלנו יש לדון מצד שני איסורים: 1. אסור למסור ישראל ביד עכו"ם, בין בגופו ובין בממונו וכו'1. אך כתב הרמ"א2 מי שרוצה לברוח, ולא לשלם לעכו"ם מה שחייב, ואחר גילה הדבר, אין לו דין מוסר, שהרי לא הפסידו, רק שהוצרך לשלם מה שחייב". ואף שאסר הרמ"א לכתחילה, משום משיב אבידה לעכו"ם, שאני נדון דידן שנתבע להעיד3, ולא שמוסרו מיוזמתו. ואפילו בכה"ג כתב "באר הגולה" שם: "כבר פשט התיקון והמנהג שמנהיגי הקהילה עומדים על המשמר, שלא לעשות שקר ועוולה לאומות. ומכריזין ונותנים רשות לפרסם ולגלות להם, על האנשים אשר לוקחים בהקפה או לווים בהלוואה ואין דעתם לשלם וכו'". 2. אסור ליהודי יחיד להעיד אפילו אמת לפני ערכאות, כנגד יהודי אחר, במקום שדיני העכו"ם להוציא ממון ע"פ עד אחד, אא"כ יש חילול השם בדבר אם לא יעיד לו. וכגון; שייחדו העכו"ם להיות עד בדבר4. ולזה נראה לדמות נדון דידן, שהתביעה מהערכאות שיעיד, היא משום שהוא שותף שלו בעסק ודומה ל"ייחדו", והווי חילול השם אם לא יעיד5. עוד יש לומר טעם נוסף להתיר, שהרי תביעה מהשלטון בענייני מיסים, יש בה "דינא דמלכותא דינא"6 ורשאי להעיד בה, אפילו ביחיד987. __________________________________________________ 1 שו"ע חו"מ, סימן שפ"ח, סעיף ט'. 2 שם סעיף י"ב. 3 כן נראה לדייק ממש"כ הרמ"א בסימן כ"ח, סעיף ד': "וכ"ש שב' עדים יכולים להעיד שהרי גם בדין ישראל יתחייב על פיהם". וע"כ מפני שנתבע להעיד דלא יסתרו דבריו למש"כ בסימן שפ"ח. 4 שו"ע חו"מ, סימן כ"ח, סעיף ג'. 5 ועיין ש"ך, סימן כ"ח, ס"ק ז'. 6 שו"ע חו"מ, סימן שס"ט, סעיף ח'. 7 ע"פ תשובת הרשב"א, הובא בב"י חו"מ, סוף סימן שפ"ח, שכתב שם: "ונענש בדיני המלכות אפילו ע"פ קרובים", עי"ש. 8 אמנם יש להעיר בזה, שהרמ"א בסימן שס"ט, סעיף ו' כתב שמבריח מן המכס הווי הפקעת הלוואתו דשרי, וא"כ היה אסור להעיד ע"פ מש"כ הש"ך, סימן כ"ח, ס"ק ו'. ומ"מ משום שיש בזה משום חילול השם וכמש"כ, צריך להעיד. 9 הערה: העובדה שאם יעיד שקר, עשוי להפסיד ע"י זה, אינה שיקול כלל, דאסור לאדם להציל עצמו בממון חבירו. (ועיין בעניין זה בריש סימן שפ"ח).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
