שנת תשס"ט | שבת פרשת מיקץ

"וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ"

פרשת השבוע

בשבוע שעבר (פר' וישב) עסקנו בנבואת עמוס ובנבואתו האחרונה של הנביא זכריה, הנקראת כהפטרה בחג הסוכות. הבטחנו לעסוק השבוע בנבואת מנורת הזהב ושני ענפי הזית שמשני צדדיה, הנקראת כהפטרת שבת חנוכה.  (כדאי לעיין גם בדברינו לפרשת וישב תשס"ז, בארכיון חמדת ימים www.eretzhemdah.org).

סדרת הנבואות הראשונה של הנביא זכריה, המופיעות בפרקים א-ח של ספרו, מבטיחות גאולה "בְּשׁוּבָה וָנַחַת" (ישעיהו ל' טו).

נצטט כמה ממאפייניה:

א."פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ".

ב. "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְקֹוָק חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ".

ג. "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם יְקֹוָק".

ד. "וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל יְקֹוָק בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ".

ה. "בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְקֹוָק צְבָאוֹת תִּקְרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ אֶל תַּחַת גֶּפֶן וְאֶל תַּחַת תְּאֵנָה".

ו. "לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת".

ז. "עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים: וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ".

מכל הציטוטים הללו עולה כי מדובר בגאולה נפלאה של שקט ושלוה, שלום בטחון שמבוסס על השגחה אלקית ולא על סידורים בטחוניים ופעולות צבאיות. גאולה שבה ירושלים מלאה יהודים מכל הגילאים הנהנים מהשכנת שכינה ורוחניות בשפע. כל זה בתמיכה בין לאומית נרחבת.

בוודאי שעל גאולה מסוג זה לא נאמר " ייתי (משיח) ולא איחמיניה (ואינני רוצה לראותו מרב הצרות שיהיו בתקופתו)".  

(סנהדרין דף צח ע"ב).

בראש העם יעמדו שני מנהיגים: הראשון הוא המנהיג הפוליטי מבית דוד צמח=זרובבל. השני הוא יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול ראש הממסד הדתי.

כדי לזכות לגאולה כזו יש לעמוד בשני תנאים (זכריה פרק ח):

א.       "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם: וְאִישׁ אֶת רָעַת רֵעֵהוּ אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל תֶּאֱהָבוּ כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי נְאֻם יְקֹוָק".

ב.       "וַעֲצַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם" (בין שני המנהיגים).

לכאורה, העמידה בתנאים אלה כל כך קלה. אבל אם נשאל את עצמנו אם הערכים המצויים ברשימה זו עומדים בראש סולם הערכים של החברה שלנו, התשובה לא תהיה חיובית. לצערנו המרחק בין מצב זה ובין המצב כיום הוא גדול מאוד.

הנביא זכריה מבטיח: "כֹּה אָמַר יְקֹוָק צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים"

בתוספת תנאי "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" (שם).

נתפלל כי הרבנים הממונים על ההנהגה הרוחנית, ירבו שָּׁלוֹם בעם

והממונים על ההנהגה הפוליטית ירבו אֱמֶת,

כך נזכה בקרוב להתקיימות הנבואות הנפלאות

ונהיה ראויים יותר למנורת זהב שמשני צדדיה ענפי זית - סמל המדינה המופיע בנבואת זכריה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר