שנת תשס"ט | שבת פרשת תצוה

מגילת אסתר מאויירת

שו"ת "במראה הבזק"

(מתוך ח"ז)

ניו יורק ארה"ב New York, USA

שבט, תשס"ט

שאלה

מתפלל בקהילתי רוצה לקנות מגילת אסתר מאוירת ולהשתמש בה בפורים הקרוב. רציתי לברר ומה הן ההלכות הנוגעות לשאלה זו והאם יש הגבלות הלכתיות בתחום זה? כך יקל עלי להדריכו.

תשובה

איור מגילת אסתר, והדין כשהאיור כולל מילים:

1. במקומות רבים נהגו ישראל לאייר מגילות אסתר, ומתכוונים לייפות בזה את המגילה. אך הרבה פוסקים כתבו שאין נכון לאייר המגילה. ואם אייר לכו"ע אין המגילה נפסלת בכך¹.

2. נכון שאיור המגילה לא יהיה כזה המסיח דעת הקורא מהמגילה, ולכן עדיפים איורים אבסטרקטיים או פרחים וכדו', או אפילו ציורים הממחישים את סיפור המגילה, אם אינם כאלו המסיחים דעת הקורא. ובדיעבד המגילה כשרה אף אם אייר איורים העשויים להסיח דעת הקורא².

3. אין הגבלה מיוחדת בהוספת טקסט לאיור, אלא אם כן זהו טקסט שאותו קוראים בבית הכנסת, כגון ברכות המגילה או פיוטים, שאז לכתחילה אין להוסיף הטקסט ובדיעבד המגילה כשרה³.

_______________________________________________________________

[1] הרשב"א בתשובה (ח"א סי' שע) פסק שאין לפסול מגילה מחמת שהיא מנוקדת. וכתב עוד (ח"א סי' קנ) על מגילה שיש בדף הראשון ברכות ופיוטים, שדבר פשוט שהיא כשרה. אולם המרדכי כתב (מגילה סו"ס תתלא) בשם אבי העזרי (ראבי"ה סי' תקעד) שאין לכתוב ברכות במגילה משום שמגילה הוקשה לספר תורה, ואינה דומה למגילה הכתובה בין הכתובים. הב"י (סימן תרצא) כתב שעל דברי הרשב"א יש לסמוך להכשירה בדיעבד, וכן פסק בשו"ע שמגילה מנוקדת או שכתב בדף הראשון ברכות או פיוטים אינה פסולה בכך.

הפוסקים דנו אם יש להשוות דין הברכות והניקוד לדין האיורים, ואם יש לאסור מטעמים נוספים:

האליה רבה (תרצ"א ס"ק ז) למד מכך, שלכתחילה אין לאייר מגילת אסתר מצד דמיון הלכותיה להלכות ספר תורה. ומטעם נוסף, בדומה למה שכתוב בסימן צ' שאסור לצייר ציורים בסידורים, כי הדבר מפריע לכוונה, אם כי יש לחלק שבתפילה צריך כוונה יותר.

אך יש לפקפק בשני טעמיו: ראשית, שאין להשוות כתיבת הברכות לאיורים, מפני שהסיבה שכתיבת הברכות בס"ת אסורה היא שמא יאמרו שהברכות כתובות בתורה (ספר אמרכל דף כו), וזה לא שייך באיורים. שנית, שאין להשוות כוונה בתפילה לכוונה בקריאת המגילה, שהרי בתפילה בעינן כוונה טפי (כמו ששכתב אליה רבה עצמו), ועוד, שהרי חביבה קריאת המגילה ומתרכזים בקריאתה יותר מקריאות אחרות (מגילה כא ע"ב). ראה עוד בדבריו של הרב ברוך שרגא (בית הלל חוברת ג', עמ' נו).

להלכה כתב הרב משה הררי בשם הגר"מ אליהו (מקראי קדש-הלכות פורים, עמ' קמ סעיף ז) שלכתחילה אין לצייר המגילה. הרב ד.א. ספקטור (שות אמנות עמ' רנב) הביא דבריהם. אבל בשו"ת זרע אמת (ח"א סי' ק) כתב שבמקומו מקלים לצייר ציורים בצידי המגילה, ומתכוונים לייפות בזה את המגילה. והוכיח מזה שאנו סומכים על השיטות החולקות על המרדכי, ולכן להלכה אין למגילה דיני ס"ת.

2 בספר "משנת הסופר" (משנת הסופר סימן נח ס"ק כ) כתב, שאף הנוהגים לצייר ציורים, לא יעשו אלא כעין כתרים וכדו', אך לא יציירו ציורים הממחישים את סיפור המגילה, שיש לחוש בזה לטעמו של אליה רבה, שמחמת הציורים תוסח דעתו.

מכל מקום נראה שיש להקל גם באיורים אחרים שאינם מסיחים דעת הקורא. שהרי המנהג לאייר המגילות אינו מוגבל לציורי כתרים, אלא ישנם גם ציורים מפורטים יותר. ועוד, שלפי טעם זה של החשש לכוונה, היה מקום לאסור האיורים גם במגילות המודפסות, ופוק חזי מאי עמא דבר, שמקלים בזה מאוד, ומכוונים בזה לחיבוב המצווה.

3 ראה לעיל הערה מס' 1, שלמקלים לאייר המגילה, אין סיבה מיוחדת לאסור הוספת טקסט לאיור. למעט במקרה של הוספת טקסט כגון ברכות המגילה או פיוטים הנקראים בבית הכנסת, שבזה פסק השו"ע שלכתחילה אין לכתוב ובדיעבד כשר.

לראש העמוד