|
שנת תשס"ט | שבת פרשת מטות מסעיחמדת הדף היומי: שומר על משכוןהרב עופר לבנתכ- כו' תמוז, בבא מציעא עח-פד השבוע בדפי הדף היומי הגמרא דנה רבות בדיני שומרים, ובעיקר בדיני שומר חנם ושומר שכר. ההבדל העיקרי ביניהם הוא ששומר חנם חייב לשלם רק במקרה שפשע בש המשנה (פ עמוד ב) קובעת שאדם המלווה ולוקח משכון הוא שומר שכר על המשכון. לכאורה, קביעה זו תמוהה, שהרי אדם הנותן הלוואה עושה טובה לחברו ואינו מקבל שום שכר מכך, ומדוע שיחשב שומר שכר על המשכון? הגמרא (פא עמוד ב- פב עמוד ב) דנה בכך ומעלה כמה הסברים, והראשונים נחלקו להלכה כיצד לפסוק. הרי"ף (נא עמוד א) פוסק כדעת רב יוסף. לדעת רב יוסף, כל מקום שאדם מקיים מצווה בש התוספות (פב עמוד א ד"ה נימא) חולקים על הרי"ף וטוענים שאין הלכה כרב יוסף. העובדה שאדם מקיים מצווה בש הנפקא מינה בין התוספות לרי"ף היא במקום שהמשכון שווה יותר מהחוב. לפי הרי"ף, המלווה מוגדר כשומר שכר על כל המשכון, ואם המשכון ייגנב או יאבד הוא גם יפסיד את חובו וגם יצטרך לשלם את העודף. אולם, לפי התוספות, על מה שהמשכון שווה יותר מהחוב המלווה מוגדר כשומר חנם, ולכן הוא מפסיד רק את חובו אך אינו צריך לשלם מעבר לכך. המחבר (חושן משפט סימן עב סעיף ב) פסק כדעת הרי"ף, אך הרמ"א הביא גם את דעת התוספות והכריע שמספק אין להוציא ממון. סיכום: מלווה שלוקח משכון מוגדר כשומר שכר על המשכון. לפי הרי"ף, גם אם המשכון שווה יותר מהחוב המלווה מוגדר כשומר שכר על כולו. לפי התוספות, רק עד סכום החוב המלווה מוגדר כשומר שכר, אך על מה שהמשכון שווה יותר מהחוב הוא מוגדר כשומר חנם. לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
|
לע"נ הרב אשר וסרטיל ז"ל נלב"ע ט' כסלו תשס"ט לע"נ רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג לע"נ |