שנת תש"ע | שבת פרשת ראש השנה

פרשת השבוע: "יְקֹוָק יְקֹוָק אֵל רַחוּם וְחַנּוּן ..."

הפסוקים המרכזיים ביותר בימי הרחמים והסליחות ובתפילות הימים הנוראים, הם הפסוקים העוסקים בשלש עשרה מידות של רחמים, שלימד הקב"ה את משה, שם - בנקרת הצור - כאשר ביקש משה מן הקב"ה לסלוח לעם ישראל על חטא העגל. וז"ל הכתוב:

"וַיַּעֲבֹר יְקֹוָק עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְקֹוָק יְקֹוָק אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה ..." (שמות ל"ד ו-ז).

בביאור פסוקים אלה מובא בגמרא:

"ויעבר ה' על פניו ויקרא, אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם. ד' ד' - אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה. א-ל רחום וחנון, אמר רב יהודה: ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר: "הנה אנכי כרת ברית" ". 

נחלקו גאונים וראשונים מה פשר הפתיחה הכפולה של "יְקֹוָק יְקֹוָק".

מפשט הגמרא משמע שאכן מדובר בשתי מידות וזו גם דעת ר"ת בתוס' (שם, ד"ה שלש עשרה מדות) וז"ל:

"דשני שמות הראשונים הם שני מדות... ה' מדת רחמים הוא ולא כאלהים שהוא מדת הדין".

לעומתו מביאים בעלי התוס' (שם) כי:

"במגלת סתרים דרבינו נסים אין מונה שם הראשון שיש פסיק בין השמות משום דהכי קאמר, קרא הקב"ה ששמו ה' קרא ה' רחום וחנון".

דברי הגמרא קשים להבנה. מה פירוש דברי רבי יוחנן: "והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם"?

האם מדובר כאן באמירת "מילת קוד" הפותחת שערי סליחה?! ומה פשר המימרא של רבי יהודה "ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם", על מה בדיוק כרותה הברית?

התשובה לשאלות אלה מצויה בדברי הגמרא שם. רבי יוחנן מדגיש: "יעשו לפני כסדר הזה". כסדר הזה אין פירושו רק אמירת "שלש עשרה מידות" אלא כפי שהגמרא מדגישה מיד לאחר מכן "ויעשה תשובה".

זה גם פשר דברי רבי יהודה. הברית כרותה למי שיעשה תשובה.

הפתיחה לשלש עשרה מידות היא "יְקֹוָק יְקֹוָק" כדי ללמדנו שיש אפשרות של תיקון ותשובה. מידת הרחמים מאפשרת תיקון החטא: "אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה".

לא רק שמידת הרחמים מאפשרת זאת אלא שללא מידת הרחמים, לא יתכן תיקון ולא תיתכן תשובה.

אמירת שלש עשרה מידות איננה מכפרת ואיננה מתקנת. היא באה להזכיר לאדם לעשות תשובה ולנצל את המתנה הנפלאה שהקב"ה העניק לנו אחרי חטא העגל, כשבישר ביום הכיפורים, סלחתי. מתנה שמשמעותה - תמיד אפשר לתקן.

גם אם לא הצלחת להישאר קרוב אל הקב"ה בגלל שחטאת, עדיין שמורה לך הזכות ליהנות ממידת הרחמים ולשוב.

הבה נתפלל לקב"ה כי השנה נזכה שלא לחטוא ולזכות למידת הרחמים הראשונה

או לפחות שנזכה לשוב בתשובה ולשמוע: סלחתי! בזכות מידת הרחמים השנייה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר