שנת תש"ע | שבת פרשת האזינו

שו"ת "במראה הבזק": ציון "גר" בנוסח הכתובה

(מתוך ח"ג)

מילאנו, איטליה Milan, Italy

סיון תשנ"ג

ציון "גר" בנוסח הכתובה

שאלה

ראינו כתובה של שני גרים בה לא מופיע בשום מקום גיורם, אלא שמם "אליהו בן אברהם" ו"דניאלה בת אברהם" וסכום הכתובה "כסף זוזי מאה" ולא כתוב "בן / בת אברהם אבינו", ולא "גיורתא דא". האם כתובה כזאת כשרה בדיעבד, ואם לא, מה תקנתה?

תשובה

בעניין כתובת גרים הדין הוא שלכתחילה יש לציין בכתובה את עובדת היותו (ו/או היותה) גר (גיורת)¹, וכותבין באופן כזה: "אמר החתן יעקב בן אברהם אבינו (או יעקב בן אברהם הגר) להדא גיורתא² רחל בת אברהם [או: לגיורתא דא³ או: לרחל בת אברהם אבינו⁴]" וכו', כך שמלשון הכתובה יוודע בבירור דבר הגיור. אמנם, בדיעבד, אם הכתובה נכתבה בלא זה, הכתובה כשרה⁵.

_____________________________________________________________________

1 עיין בשו"ת רדב"ז (ח"א סי' קפ) שהצריך לכתוב בכתובת גיורת שהאשה גיורת. וכן פסק הר"ד עראמ"ה (הובאו דבריו ב"אוצר הפוסקים", כרך יח, הלכות כתובות - נוסח הכתובה, סעיף קנ עמ' 97) שיש לכתוב בכתובתה כן, שמא ימות בעלה וישאנה כהן על-פי כתובתה.

ועיין ברמב"ם (הל' יבום וחליצה פ"ד הל' לד) שכתב, שבגרושה אלמנה ושבויה צריך להזכיר בכתובה, שהאשה הינה גרושה וכו', כדי שלא יכשל בה כהן. ואלו בגיורת לא כתב הרמב"ם שיש להזכיר זאת בכתובתה. וכתב הר"ד עראמה שנראה שהרמב"ם סובר, שאין צריך לכתוב כן, משום שלגיורת יש קול, ועיין עוד בשו"ת הרא"ש (כלל טו סי' ד), ובשו"ת מהרי"ל (סי' קז), ובמהר"י מינץ (ב"סדר גיטין" סי' קג), שבגט יש לציין את היות המגרש או המתגרשת גר (גיורת), וגם שם הטעם הוא משום יוחסין), ועיין לקמן הערה 5.

2 שו"ת "נחלת צבי" (ח"א עמ' קיב, עיין ב"אוצר הפוסקים" הנ"ל).

3 "אגרות משה" יו"ד ח"א סי' קנט.

4 בספר "בארות מים" כתב שימנעו מלכתוב "גיורתא", דעדיפא למכתב "בת אברהם אבינו", וכן כתב ב"מנחם משיב" (ח"ב סי' כה עמ' 129, עיין ב"אוצר הפוסקים" הנ"ל).

5 א. לכאורה כתיבת השם "יעקב בן אברהם" ללא הסיומת "הגר" או "אברהם אבינו" איננה כתיבת השם באופן מדויק. ובהלכות גיטין (שו"ע אה"ע סי' קכט סעיף כ) נפסק "בגט גר כותב: פלוני בן אברהם אבינו". וכתב ב"באר הגולה" (ס"ק נ) שמקורו מתשובה אשכנזית (הובאה ב"בית יוסף" שם), שם כתוב דאף בדיעבד הגט פסול, דמיחזי כשיקרא, ומזויף מתוכו. וכן כתב ב"בית שמואל" (שם ס"ק לט) שאם לא כתב "הגר" או "אברהם אבינו" אלא כתב "בן אברהם" בלבד, פסול אף בדיעבד, דנראה שהוא בן איש ששמו אברהם. אלא שכל זה דווקא בגיטין, שבהם מדקדקים מאוד בכתיבת השמות, אולם בכתובה שלא מצינו שמדקדקים כל כך כבגיטין, יש להכשיר בדיעבד.

וראיה לזה, שהרי הרמב"ם הנ"ל (הערה 1) לא הצריך לכתוב לגיורת בכתובתה שהיא גיורת, ומשמע דסגי שיכתבו "רחל בת אברהם" (דאי מיירי שכתבו "בת אברהם אבינו", הוי כאלו כתבו "גיורתא"), ולא חשש רמב"ם לאי-דיוק בשם האשה.

ועוד, דהנה מצינו בהלכות קריאת התורה (שו"ע או"ח סי' קלט סעיף ג בהג"ה) שמעלין גר לתורה בשם "יעקב בן אברהם", ולא דקדקו לקוראו "בן אברהם אבינו". משמע שבסתמא זהו שמו, ורק בגיטין דקדקו טפי.

ולעניין החשש שעל-ידי כך יימצאו אנשים ששמותיהם שווים, עיין בשו"ת "אגרות משה" (אה"ע ח"א סי' קעח ובאו"ח ח"ד סי' מ סעיף כ) שלכתחילה כדאי לכתוב שמות-משפחה, ואולם אין לפסול כתובות שלא נכתב בהם שם-המשפחה, דחשש רחוק הוא שיהיה עוד זוג ששמו כשמו ושמה כשמה, והם בני גיל דומה, ועד שלא הוחזק שיש כזה, אין לחשוש לכך.

ולעניין החשש שיבואו להכשיר ליוחסין, ותהא מכשלה לכהנים, עיין להלן.

ב. הנה רמב"ם בהל' יבום וחליצה (פ"ד הל' לד) כתב שיש להזכיר בכתובה, אם האשה היא גרושה, וטעמו שלא יכשל בה כהן. וכן כתב "תרומת הדשן" בפסקים (סי' צ), ופסק הרמ"א (סי' סו סעיף יא) שבכתובת גרושה כותבין "מתרכתא", לפרסם אסורה לכהן. אמנם התשב"ץ (ח"ב סי' קפג) חולק וכתב שהנהיג שלא לכתוב כן, כדי שלא לגנותה על בעלה, וכן משום שמתוך שכתובתה מנה בלבד, ידעו שהיא גרושה. אלא שה"חתם סופר" (שו"ת אה"ע ח"א סי' קל) כתב, שגם התשב"ץ יודה, שמאחר שהמנהג היום לכתוב כן, אם לא יכתוב שהיא גרושה, יבינו שאינה כזאת.

אמנם, בספר "משכנות הרועים" (אות כ סי' ט) כתב ש"כיוון שאינו אלא לגילוי מילתא לאפרושי מאיסורא, גם הרמב"ם מודה שבדיעבד, אם לא כתבו בכתובה שהיא גרושה, הכתובה כשרה". והעיר ב"דברי שאול" (חלק לשבעה כב ע"א) שה"מגיד משנה" כתב על דברי רמב"ם הנ"ל, שהוא "תקון נאה", משמע מדבריו שאינו אלא מנהג טוב, ובדיעבד כשר.

וכן הבין ה"פתחי תשובה" (אה"ע סי' סו ס"ק ח) בדעת ה"חתם סופר" הנ"ל, דבדיעבד הכתובה כשרה. ועיין עוד ב"אוצר הפוסקים" (כרך יח, הלכות כתובות - נוסח הכתובה, סעיפים קלז, קמא, קסז) שהביא דיעות רבות להכשיר בדיעבד. ואמנם הביא מספר "נחלת שבעה" (סי' יב סעיף כט) עדות על מעשה שפסלו כתובה כזו בדיעבד.

אלא שבנדון דידן, בגיורת, יש סניף נוסף להקל, דגם רמב"ם עצמו לא הצריך, ואפילו לכתחילה, לכתוב "גיורת" בכתובת גיורת (עיין הע' 1), וכן רמ"א בהג"ה לא כתב אלא לגבי גרושה. בדיעבד יש אפוא להכשיר הכתובה שלא נכתב בה "גיורא" ו/או "גיורתא".

ג. בעניין תיקון הכתובה שנכתבה ללא איזכור הגירות: כתב ב"חתם סופר" הנ"ל (כך הבין ה"פתחי תשובה" הנ"ל בדבריו) שאם נתגלתה הטעות לפני החופה, יש לכתוב כתובה אחרת, דהוי כלכתחילה ולא כדיעבד. אם נתגלתה הטעות לאחר החופה (או לאחר זמן), כתב בס' "משכנות הרועים" (אות כ סעיף ט) שדווקא בפרטים כגון שמות, זמן ומקום יש לתקן, אך בנדון דידן שאינו אלא לאפרושי מאיסורא, אין צריך לתקן והכתובה כשרה. ועיין בשו"ת "אגרות משה" (אה"ע ח"ג סי' כו) שדן בטעות שנפלה בכתובה (שכתבו שהאשה "בת לוי" והתברר כטעות, ונראה שהוא הדין בטעות בנדון דידן) ונתגלתה הטעות לאחר זמן, וכתב שאף-על-פי שהכתובה כשרה, כדאי לתקן את הטעות, ואם יש רווח בסוף הכתובה, יציינו בו את התיקון הדרוש, ויוסיפו שכל שאר הכתובה נכתב כהוגן, ולא באו להוסיף אלא פרט זה, ויחתמו על זה אותם העדים שחתמו בראשונה.

לראש העמוד