שנת תש"ע | שבת פרשת מקץ
שו"ת במראה הבזק: תפילת מנחה בערב שבת אחרי קידוש שנעשה להוציא אחרים
(מתוך ח"ב)
קיטו, אקוודור Quito, Ecuador
אדר ב' תשנ"ב
שאלה
יש מנהג במקום שהרב מקדש לצורך זקנים הגרים בבית אבות, הקידוש מתבצע מוקדם יחסית לכניסת שבת, אבל אחרי פלג המנחה. בהרבה מקרים אינו מספיק להתפלל מנחה לפני אותו קידוש. האם יש אפשרות להתפלל אחרי הקידוש, או נחשב כאילו קבל על עצמו את השבת ואין להתפלל מנחה אח"כ?
תשובה
הרוצה לקדש בערב שבת כדי להוציא אחרים ידי חובה (אנשים זקנים הגרים בבית אבות) לפני שהוא מקבל עליו את השבת (וגם אין רצונו לקבל עכשיו את השבת בקידוש זה שהוא מקדש), ספק אם יכול לעשות כן1 ובשעת הדחק אפשר להקל בזה, אך אין לנהוג כך מנהג קבוע2.
לכן העצה הרצויה היא להתפלל מנחה לפני הקידוש ולקבל שבת בעת הקידוש3 (ובלבד שלא יקדש לפני פלג המנחה)4.
___________________________________________________________
1 בהגהות רעק"א לשו"ע (אורח חיים סי' רסז, סעיף ב על המ"א ס"ק א) כתב "מסתפקנא אם אחר שלא קיבל עליו שבת, יכול להוציא לקדש למי שקיבל עליו שבת, דיש לומר דלזה שלא קיבל דהוא חול אצלו, הוי כאינו מחויב בדבר... או דהכא עדיף דבידו להביא עצמו לידי חיוב לקבל עליו שבת, וצ"ע לדינא". אמנם מספקו של רבי עקיבא איגר למדנו כלל חשוב: אין המקדש מקבל על עצמו בהכרח את השבת באמירת הקידוש, ומכאן שבדיעבד, גם אם כבר קידש לאחרים, הוא יוכל עדיין להתפלל תפילת מנחה לאחר מכן, כי הרי אינו נחשב כמי שקיבל שבת, ואין כאן איפוא בעיה של "תרתי דסתרי" (מצד אחד קבלת שבת, ומצד שני תפילת מנחה של חול.
2 ב"מנחת שלמה" (סי ג) כותב הגרש"ז אויערבך דאף דמדאוריתא גם מי שלא קיבל עליו שבת יכול לקדש לאחר שכבר קיבל עליו שבת, מכל מקום מדרבנן מי שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרים, ומכיון שרעק"א מסתפק בכך, מסתבר שרק בשעת הדחק אפשר להקל בזה, וכל זה רק ליחידים ובאופן עראי, ואין לקבוע מנהג קבע שכזה.
3 ה"מנחת שלמה" שם מגלה שדעתו היא, שהמקדש מפלג המנחה ומעלה בודאי מקבל על עצמו את השבת, ולא כל כמיניה לומר "מקדש השבת" ולהתנות שאינו מתחיב לשבות, ועל כרחו נעשה שבת גם לעצמו, כי לא מסתבר שבאותו הקידוש הוא עושה לאחרים לילה, ואלו לעצמו עדיין חול ויום. ולכן כתבנו שיש להתפלל מנחה לפני הקידוש, ועדיף שגם המקדש יקבל עליו שבת על מנת לצאת מן הספק של רעק"א, ואפילו הכי גם יוכל עוד לשוב לביתו מבעוד יום עם נהג נכרי, ולצורך גדול מותר אפילו ברכב של יהודי אחר, ובלבד שלא יעשה כל מעשה בשעת נסיעה, כמו פתיחת דלת הגורמת הדלקת נורה, "שמירת שבת כהלכתה" (ח"ב פרק נא, יח).
4 שו"ע (אורח חיים סי' רסז, ב) וב"משנה ברורה" (ס"ק ה).
 לראש העמוד  הדפסת עמוד  שליחת קישור לחבר
|
מקץ תש"ע
מקץ תש"ע
