שנת תש"ע | שבת פרשת שמות

חמדת הדף היומי: מתנה על מנת להחזיר (קלז עמוד ב)

            יז' - כג' טבת, בבא בתרא קלה-קמא

(לע"נ סבתנו מלכה טויבע בת הרב יעקב לייב)

השבוע בדפי הדף היומי הגמרא (קלז עמוד ב) קובעת שמתנה שאדם נותן בתנאי שהמקבל יצטרך להחזיר אותה אליו, נחשבת כמתנה גמורה. ההשלכה שהגמרא מביאה להגדרה זו היא לגבי ארבעת המינים. כדי שאדם יקיים מצות נטילת ארבעת המינים ביום הראשון של סוכות הם צריכים להיות שלו. לכן, אם הוא שואל ארבעת המינים מחברו הוא לא יוצא ידי חובה (סוכה ל עמוד א). אם כן, כיצד יוכל אדם לתת אתרוג לחברו כדי שחברו יוכל לקיים את המצווה, אך עדיין להבטיח שהוא יקבל אותו בחזרה? הפתרון הוא לתת את האתרוג במתנה אך להתנות שהמקבל יצטרך להחזיר אותו. כיוון שמתנה על מנת להחזיר נחשבת מתנה גמורה, בשעה שהמקבל נוטל את האתרוג הוא מקיים את המצווה, כיוון שהאתרוג באותו רגע שייך לו, אך לאחר מכן הוא צריך להחזיר את האתרוג בגלל התנאי.

לפי הרא"ש (סוכה ג, ל), מתנה על מנת להחזיר היא מתנה גמורה שאינה מוגבלת בזמן, והתנאי שהמקבל צריך להחזירה אינו מגביל את בעלות המקבל, אלא רק דורש מהמקבל להחזיר את המתנה. אם לא יחזיר, המתנה תתבטל למפרע. לכן, לדעת הרא"ש, כאשר המקבל מחזיר את המתנה, נדרשת פעולת קניין כדי להקנות אותה בחזרה לבעלים. לעומת זאת, אם אדם ייתן מתנה מוגבלת בזמן, מתנה זו לא תחשב כמתנה גמורה, ואם מדובר באתרוג, המקבל לא יוכל לצאת ידי חובה באתרוג זה.

ה"קצות החושן" (רמא, ד) חולק. לדעתו, מתנה על מנת להחזיר היא מתנה מוגבלת בזמן. בדוגמא של האתרוג, האתרוג ניתן רק עד שהמקבל יקיים את המצווה. אף על פי כן, גם בעלות מוגבלת בזמן נחשבת כבעלות גמורה והמקבל יכול לקיים את המצווה באמצעות אתרוג זה. לאחר מכן, בעלות המקבל פוקעת והמתנה חוזרת להיות של הנותן. לכן, לשיטת קצות החושן, אין צורך בפעולת קניין בעת החזרת המתנה. הוא מביא כמה ראיות מדברי הראשונים לשיטתו.

ישנה השלכה למחלוקת זו בין הרא"ש ל"קצות החושן" לגבי ארבעת מינים. הגמרא (סוכה מו עמוד ב) מזהירה שאדם לא יקנה את ארבעת המינים שלו לקטן לפני שהוא קיים את המצווה, כיוון שקטן יכול לקנות דברים שאחר מקנה לו, אך אינו יכול להקנות. לכן, אם הוא יקנה אותם לקטן הוא לא יוכל לקבל אותם בחזרה, והוא לא יוכל לקיים את המצווה. לדעת הרא"ש, גם אין אפשרות להקנות לקטן במתנה על מנת להחזיר, כיוון שגם במתנה על מנת להחזיר הקטן צריך להקנות לנותן בעת ההחזרה. אך לדעת קצות החושן, ניתן להקנות לקטן במתנה על מנת להחזיר, כיוון שבעלות הקטן מעצמה פוקעת לאחר זמן המתנה ואין צורך בקניין בעת ההחזרה.

סיכום:

לדעת הרא"ש מתנה על מנת להחזיר שנחשבת כמתנה גמורה, היא מתנה מוחלטת שאינה מוגבלת בזמן, אך יש תנאי שהמקבל יחזיר את המתנה, ואם לא, המתנה תתבטל. לדעת "קצות החושן", מתנה על מנת להחזיר היא מתנה מוגבלת בזמן והיא פוקעת מעצמה בתום הזמן, ואף על פי כן, לאותו זמן היא נחשבת כמתנה גמורה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר