שנת תש"ע | שבת פרשת ויקרא

שו"ת במראה הבזק: ברכות על מזון לא-כשר במקום שהכרח לאוכלו

(מתוך ח"ג)

חארקוב, אוקראינה Kharkov, Ukraine

כסלו תשנ"ה

שאלה

שאלוני שאלה הנוגעת לחיים המסובכים שיש כאן. יש ילדים שהחליטו לשמור מצוות אך עודם חיים בבתי הוריהם ונאלצים לאכול אוכל לא כשר. שאלתם: האם לברך ברכה ראשונה ואחרונה על האוכל? בשו"ע קצ"ו כתב שלא מברכים על דבר איסור לא בתחילה ולא בסוף אך במקום סכנה מברכים וכן כתב בסימן ר"ד סעיף ט'. שאלותינו: האם לדמות מצבם למצב של סכנה מכיון שאין הם יכולים להתקיים בעצמם, ואז הם מתחייבים בברכה תחילה וסוף? כמו כן, יכול להיות שבכל אופן יש מקום לברך על בהמ"ז שמתחייב מדאורייתא על אכילה לשובע, כעין מה שכתב המ"ב בסי' קצ"ו ס"ק ד'.

תשובה

נערים הנמצאים בתהליך חזרה בתשובה ומתקשים להימנע מאכילת אוכל לא-כשר בבית הוריהם, יאכלו לחם כשר וכדו', ויברכו על הלחם¹.

____________________________________________________

1 א. על-פי "ערוך השלחן" (או"ח טי' קצו סעיף ג).

ב. קשה להגדיר מצב זה כפיקוח נפש, וראה את המסופר בספר דניאל על המאמצים שעשו הילדים כדי שלא יאכלו אוכל לא-כשר.

ג. יש להוסיף שהט"ז והב"ח חלקו על פסק השו"ע, לברך כשאכל דבר איסור במצב של פיקוח נפש. ואמנם "מגן אברהם", "משנה ברורה" ו"ערוך השלחן" הכריעו כשו"ע, ואולם כשאין ודאות, שמדובר בפיקוח נפש ממש, נראה שכולם מודים, שאין לברך.

ועיין גם ב"מראה הבזק" ח"ב, תשובה י"א

להלן התשובה לנוחיות הקוראים:

קיטו, אקוודור, אדר ב' תשנ"ב

יא. חינוך לברכות על מאכלים לא-כשרים

שאלה

האם אפשר לחנך ילדים או מבוגרים לברך ברכות הנהנין על מאכלים שהם לא כשרים, או שמסופקים בכשרותם (אין זה מברך אלא מנאץ), וצריך לקחת בחשבון שזאת האפשרות היחידה לחנך אותם לכך?

תשובה

1. מצוות חינוך יש לעשות בהכשר גמור כמו אצל גדול, כדי שהילד לא ימשיך בקלקולים גם בגדלותו¹.

2. הסכמת הפוסקים שאין לברך על מאכלות אסורים ואין זה מברך אלא מנאץ², ולכן אין לחנך גדולים או קטנים לברך על מאכלות אסורים, שהרי הברכה אינה ברכה אלא נאצה³.

3. יש להנהיג שבית-הספר יחלק דברי-מאכל כשרים, ועליהם יתחנכו לברך, אף אם יגרם על ידי כך שיברכו בביתם על מאכלות שאינם כשרים⁴.

___________________________________________

¹ סוכה ב ע"ב וברשב"א ובריטב"א שם; ר"ן יומא פב ע"א, ועיין שו"ע אורח חיים סי' תרנז ב"ביאור הלכה" ד"ה כדי לחנכו במצוות, ושם סי' תרנח ב"משנה ברורה" ס"ק כח ו"שער הציון" אות לו.

² רמב"ם פ"א מהל' ברכות הל' יט, וכן כתבו רמב"ן ורשב"א וריטב"א על המשנה במס' ברכות מה ע"א, ועיין באורך בהלכות ברכות לריטב"א פרק חמישי הל' יב-יח. וכן נפסק בשו"ע אורח חיים סי' קצו,א, ושלא כראב"ד ורא"ש שסוברים, שמברכים אף על אכילת איסור, שהרי נהנה. ועיין "ילקוט יוסף" ח"ג סי' קצו.

³ ולכן לא רק שאינו יוצא ידי חובת חינוך אלא אף אסור לחנך באופן זה, שהרי הברכה היא ניאוץ.

⁴ שהרי יברך אף על מאכלים כשרים, ואף אם יגרם שיברך על מאכלות אסורים, כבר הורונו חז"ל (בירושלמי קידושין פ"ד ה"א) "גדול הוא קידוש השם מחילול השם", וזה לשון "קרבן העדה" שם: "בדבר שיש בו קידוש השם וחילול השם כהא דמייתי בסמוך, לא דחינן מצוה דקידוש השם מפני חילול השם".

לראש העמוד