שנת תש"ע | שבת פרשת תזריע-מצורע

חמדת הדף היומי: שותפות עם עובד עבודה זרה (סג עמוד ב)

                                    כז' ניסן – ג' אייר, סנהדרין נח-סד

(לע"נ סבתנו מלכה טויבע בת הרב יעקב לייב)

השבוע בדפי הדף היומי, הגמרא דנה בהלכות עבודה זרה. בין ההלכות המוזכרות בגמרא (סג עמוד ב) הוא האיסור לעשות שותפות עם עובד עבודה זרה. הסיבה לכך היא שפעמים רבות שותף חושד בשותפו והוא נאלץ להישבע לו, ולכן יש חשש שהעובד עבודה זרה ישבע בעבודה זרה כתוצאה מהשותפות, ונמצא שהיהודי גרם לשבועה בעבודה זרה.

התוספות (ד"ה אסור) דנו בשאלה אם כאשר בפועל יהודי נקלע למצב בו העובד עבודה זרה חייב לו שבועה, האם מותר להשביעו. לדעת הרשב"ם הדבר אסור, כיוון שאם אפילו להשתתף איתו אסור מחשש שיבוא להשביעו, קל וחומר שלהשביעו ממש אסור. אולם, לדעת רבינו תם מותר להשביעו, כיוון שרק לכתחילה יש להימנע מלגרום למצב של שבועה בשם עבודה זרה, אך אם בפועל נקלע יהודי למצב בו העובד עבודה זרה חייב להישבע, היהודי אינו חייב להפסיד את ממונו. לכן, מותר לחייב את עובד העבודה זרה להישבע מתוך תקווה שהוא יודה באמת ולא ישבע.

לגבי עצם ההשתתפות עם גוי, הרא"ש (ז, ג) כתב כי בזמן הזה ניתן להקל בכך, כיוון שהגויים אינם מזכירים שם עבודה זרה בשבועתם, ודעתם לעושה שמים וארץ, ואפילו אם הם משתפים דבר אחר עם שם שמים, אין איסור בגרימת דבר זה. צד נוסף להקל מובא בר"ן (עבודה זרה ז עמוד א בדפי הרי"ף) בשם הרמב"ן שאיסור זה להשתתף אינו מעיקר הדין אלא ממידת חסידות כיוון שיתכן שלגויים אין איסור להישבע בשם עבודה זרה, וגם היהודי אינו מכוון להשביעו בשם עבודה זרה אלא הגוי נשבע כך מאליו.

סיכום ופסיקה:

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר