שנת תשע"א | שבת שמות

פרשת שבוע: על הנהגה אמיצה ואחראית

הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"

המשימה שהוטלה על משה - להוציא את עם ישראל ממצרים, הייתה מורכבת גם מתת משימות:

א. להכריח את פרעה לשחרר את העם.

ב. ללמד את פרעה ועמו מי הוא בורא עולם ומנהיגו.

ג. לשכנע את עם ישראל להסכים לעזוב את מצרים.

ד. להפוך את עם ישראל מחבורה של עבדים לעם של בני חורין.

ה. להפוך את עם ישראל לעם של מאמינים בני מאמינים.

ו. להכין לעם ישראל שכבה של מנהיגים המסוגלים לנהל ענייניו של עם חופשי.

נרחיב מעט את הדיבור על המשימה הששית.

לפני הופעתו של משה במצרים היו שתי קבוצות שניהלו את ענייני העם.

הראשונה:

השוטרים שמונו על ידי פרעה כנראה כדי שיהיה לו קל יותר לשלוט בעם ישראל.

השניה:

זקני העם שהיוו את שכבת ההנהגה הרוחנית, שתפסה את מקומה באופן טבעי מכח חכמתם וניסיונם. ניתן להניח מן הסתם כי מעמדם של הזקנים היה גבוה בהרבה משל השוטרים.

עיון בכתובים ובדברי חז"ל מגלה כי הם משבחים מאוד את השוטרים ולעומת זאת מבקרים את הזקנים.

על השוטרים נאמר:

"וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם"(שמות ה' יד).

מסביר רש"י: "השוטרים ישראלים היו חסים על חבריהם מלדחקם, וכשהיו משלימים הלבנים לנוגשים שהם מצריים, והיה חסר מן הסכום, היו מלקין אותם על שלא דחקו את עושי המלאכה".

חז"ל מלמדים אותנו כי בשכר זאת:

א. "זכו לרוח הקדש, שנאמר: "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ" (במדבר י"א טז).

אמר הקב"ה: הן לקו עליהם - לפיכך יזכו לרוח הקדש ונתנבאו נביאים עליהם" (שמות רבה שמות פרשה ה כ).

רש"י מסיק מכך: "לפיכך זכו אותם שוטרים להיות סנהדרין".

ב. זכו להיות נשיאי השבטים במדבר. וז"ל המדרש: "ויקריבו נשיאי ישראל שומע אני שהיו הדיוטות ונתמנו ... הם שהיו ממונים עליהם במצרים "ויכו שטרי בני ישראל" (במדבר רבה נשא פרשה יב).

לעומת התנהגותם האצילית של השוטרים, המהווה סמל לדורות כיצד זוכים למנהיגות. מספרת לנו התורה כיצד נהגו הזקנים. וז"ל הכתובים:

"וּבָאתָ אַתָּה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו..." (שמות ג' יח)

"וְאַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר" (שמות ה' א).

שואלים חז"ל:

"היכן הלכו הזקנים"? ומתרצים "אמרו רבותינו הלכו עמהן הזקנים והיו מנגבין את עצמן ונשמטין אחד אחד שנים שנים והלכו להן כיון שהגיעו לפלטרין של פרעה לא נמצא אחד". כיצד נענשו? "אמר להם הקב"ה כך עשיתם, חייכם שאני פורע לכם, אימתי בשעה שעלה משה ואהרן עם הזקנים להר סיני לקבל התורה החזירן הקב"ה שנאמר (שמות כד) ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה".

אם כך,זקני ישראל שנצטוו להתלוות אל משה ואהרון בפגישתם עם פרעה לא הוכיחו כושר מנהיגות, חששו ולא היו מוכנים לסכן עצמם למען הכלל. לכן, גם לאחר היציאה ממצרים בזמן מתן תורה לא הוזמנו לפגישה היותר חשובה עם הקב"ה, לא זכו לרוח הקודש ולא נתמנו לתפקידי הנהגה.

דווקא בימים אלה שבהם בולט כל כך חסרונה של הנהגה אמיצה ואחראית, המוכנה ליטול סיכונים על עצמה למען הכלל ובמקום זה מנסה להטיל את האחריות על אחרים, נתפלל שנזכה ל'שוטרים' כמו שוטרי ישראל במצרים.

לראש העמוד