תשובה:
יסוד השוני במנהגים בעניין זה נובע מ"טרפש הכבד" (שהוא כעין מסך המפריד בין מערכת העיכול למערכת הנשימה) שאסור באכילה, ויש לנקרו. הטרפש "משופע" ביחס לצלעות ועובר ב"מישור" הצלעות 10, 11, 12 ו- 13 וקשה להסירו. לכן נוהגים רבים להגיע רק עד הצלע התשיעית או העשירית. אמנם יש שנוהגים להגיע רחוק יותר (עד הצלע ה- 12), וסומכים על ניקורם על אף הקושי שבדבר, ואין בזה איסור מעיקר הדין[1].
באשר לחלק האחורי של הבהמה, על אף שנהגו למכרו לגוי מפאת הקושי לנקרו, אין כאן גדר "מנהג", וממילא אם ישנו מומחה היודע לנקרו, רשאים לנקרו[2].