** הערות:
[1]
תורת הרפואה עמ' 176–183.

[2]
בתשובה משנת תשנ"ז לרב יגאל שפרן, כמובא ברפואה מציאות והלכה לרב מרדכי הלפרין, תשע"ב – הלכות רפואה ופיקוח נפש סוף סימן ב, עמ' 28.

[3]
הרב אברהם שרמן, ישורון כא, עמ' תקלו.

[4]
אסיא פז-פח, עמ' 101–102.

[5]
ישורון שם, עמ' תקנז-תקסג.

[6]
חלק יט סימן מ.

[7]
שו"ת שבט הלוי חלק יא סימן רלו.

[8]
כן הביא הרב צבי רייזמן (בדברים שמסר לנו בכתב) מפי הרב שמואל אליהו, כשיטת אביו הגר"מ אליהו.

[9]
חוות בנימין כרך ב סימן סח אותיות ב-ג, ט; כרך ג סימן קח אות ב ס"ק ד-ו. הוא טען שלפני ארבעים יום מזמן ההפרייה כלל אי אפשר לדבר על ייחוס למישהי, מפני שמדובר ב"מיא בעלמא" (כדברי הגמרא ביבמות סט ע"ב).

[10]
עיינו בנשמת אברהם (תשע"ד) כרך ג עמ' לד-לה. ועיינו עוד רפואה מציאות והלכה (שם) פרק ה עמ' 24, ושם – תרומת חומר גנטי בטיפולי פוריות סימן כד פרק יז עמ' 294 בשם הגר"ח וואלקין, אך עיינו שם בהערה 12 וכמובא עוד להלן.

[11]
תחומין כרך ה עמ' 260–267.

[12]
חלק ה סימן שיט ד"ה והנה.

[13]
ומעין כך כתב בתשובה הקודמת (סימן שיח):
"...תופעת "הפונדקאות" מעוררת ספק, האם האמא היא האשה שהולד מתפתח מהביצית שלה, או שמא האמא היא האשה שברחם שלה התפתחה הביצית המופרית, ונחלקו בזה גדולי ההוראה בזמנינו...
ולענ"ד יש לצדד ולומר שכיון ששתי הנשים פועלות סוף כל סוף ליצירת הולד ולהתפתחותו, ואי אפשר לאחת מבלי רעותה, יש מקום לומר שלשתיהם דין אם ושלולד שתי אמהות, וכעין זה מצינו בתוס' בסוטה (מב ב [ד"ה מאה פפי]) שישנה מציאות שלולד שני אבות.
ויש לדעת שכל הכרעות הפוסקים בענין "הפונדקאות" אינם אלא מסברא, ואין ראיותיהם או סברותיהם מכריעות, שכן ענין "הפונדקאות" חדש הוא, ואין מקורות מהש"ס ומהפוסקים הקדמונים לענין זה, ועל כן נאלצים לפסוק בסוגיות חמורות כאלו מסברא ובהבאת ראיות שאינן מכריעות, בדימוי מילתא למילתא".
והוסיף שם (ומעין כך גם בסימן שיט הנ"ל):
"ואוסיף עוד חידוש גדול שאני עוד מצדד בו, דלמש"כ שיש להחמיר ולחשוש שגם לאם "הפונדקאית" וגם לאם "הגנטית" דין אם, ושלולד שתי אמהות...
יש לחשוש שצד קדושת ישראל שבו נדחה מעיקרא, שכן הוא בתערובת טומאת עכו"ם ונפסל, וכיון שנדחה, נשאר צד ישראל פסול כדין דחוי שנדחה לעולם, ואפילו מתגייר הולד אח"כ יש מקום לחשוש שאין מועיל הגיור אלא לצד עכו"ם שבו, אבל צד ישראל שבו לא מתוקן בהכי ונשאר בפסול דחוי לעולם..."
[לא ברור אילו השלכות מעשיות יצאו מ"פסול דחוי זה". אולי כוונתו היא שיש לחשוש שבת כזו תיאסר מלהתחתן עם כהן (כעין הדין שבשלחן ערוך אהע"ז ד, יט), וצ"ע. ולכאורה לספק זה שלשיטתו יש מקום גם לאידך גיסא: היינו ולד זה שיש בו צד נכרי שהתגייר וצד ישראל, יש לדון מחד גיסא שמא אם נקבה היא – מותרת לכהונה למרות צד הגיורת שבה, כיוון שיש בה צד ישראל, וצד זה די בו כדי להגדירה "בתולות מזרע בית ישראל"; ומאידך גיסא שמא גם – ואולי דווקא ורק – מצד הישראל שבה תיאסר לכהונה כיוון שיש בצד זה פגם ופסול כלשהו.

[14]
שם עמ' תקמד-תקמה. וראו עוד רפואה מציאות והלכה – תרומת חומר גנטי בטיפולי פוריות סימן כד פרק יז עמ' 294 הערה 12.

[15]
נשמת אברהם שם עמ' לז; רפואה מציאות והלכה – הלכות רפואה ופיקוח נפש (סימן ב פרק ה עמ' 23), ושם – תרומת חומר גנטי בטיפולי פוריות (סימן כד פרק יז עמ' 295). ועוד ראו במאמרו של הרב יהושע בן מאיר אסיא מא (עמ' 25–40), שדן בנושא זה על פי שיטות אחרונים יותר קדומים.

[16]
ומסיק שם: "וכתבתי אך ורק לעורר המעיינים והפוסקים... ואיך אנו נפסוק בשאלה חדשה שלא בא זכרה בש"ס ובפוסקים?!".

[17]
ולכן מחד גיסא אין להתיר את נישואיהם ליהודים ללא גיור, ומאידך גיסא יש מקום להקל בגיורם הן משום שאינו אלא מספק (ובכל מקום שיש ספק בהלכות גיור, בגיור זה מדובר ב'ספק ספקא'), הן משום שההימנעות מגיורם יש בה מכשול (להם שמא יהודים הם, ולאחרים שעלולים להינשא להם – ושמא אינם יהודים), והן משום שלגבי השאלה אם גיור הוא 'זכות' יש מקום לראותו כזכות גם משום שהוא מוציאו מן הספק ומשום שבמצוות חייב הוא מספק גם לולא הגיור. וכל זה יתבאר להלן בסימנים הבאים.