שבועה ונשיקה לדגל בבית ספר יהודי בחוץ לארץ
-
Shut Bemareh Habazak
-
חלק ב
-
אדר ב' תשנ"ב
-
#מראה-הבזק-ב נז#
שאלה:
יש מנהג בבתי הספר המקומיים שנשבעים לדגל המדינה, ובזה מראים סימן כבוד למדינה. הענין הזה כולל השבעה, השתחוויה ונשיקה לדגל. מה הדין לגבי זה בבית ספר יהודי?
יש מנהג בבתי הספר המקומיים שנשבעים לדגל המדינה, ובזה מראים סימן כבוד למדינה. הענין הזה כולל השבעה, השתחוויה ונשיקה לדגל. מה הדין לגבי זה בבית ספר יהודי?
תשובה:
תשובה:
א. אין לנשק או להשתחוות לדגל[1], אין להתבטא בלשון שבועה אלא בלשון הצהרה[2].
ב. דגל מדינת אקוודור יש בו ציור של "שמש". תמונה כזו אסורה עלינו מן התורה[3], ועיין גם הערה 9.
לכן מותר להשהות אצלו ולהחזיק בתמונת דגל זה בתנאים כדלהלן:
א. כשיש הכרח בדבר מצד "דרכי שלום"[4];
ב. אם מחזיקים בו לצרכי לימוד[5];
ג. אם בהסרת הדגל יגרם לו הפסד[6];
ד. לכתחילה עדיף לשנות במקצת את מראה הדגל, בלא ציור שמש כלל[7], או ציור השמש כעיגול, בלא קווים ו"חיצים" מסביבה[8].
ה. גם אם לא מתקיים אפילו אחד מן התנאים הנ"ל, אין חובה למחות ביד המחזיקים בו כאמור בשאלה, מכיון שיש מתירין לעשות כן גם בלא התנאים הללו[9].
** הערות:
[1]
. אע"ג שההשתחויה היא דרך כבוד, יש לחוש משום חשדא, עיין שו"ע יורה דעה (סי' קמא) "דרכי תשובה" (ס"ק ב).
[2]
. רמ"א שו"ע יורה דעה (סי' רלז, א) "ואין חילוק אם הוציא השבועה בלשון הקודש או בכל לשון, ושו"ע שם (סי' רלט), וגם כאן יש חשש לשבועת שוא.
[3]
. מן הגמרא ראש השנה (כד ע"ב), ע"ז (מג ע"א), שו"ע יורה דעה (סי' קמא, ד) - "וצורת חמה ולבנה וכוכבים אסור בין בולטות בין שוקעות".
[4]
. שו"ת מבי"ט (ח"א סי' ל) (הובא ב"דרכי תשובה" שו"ע יורה דעה סי' קמא ס"ק מד) "והאי אנדרטא דהוי בבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא? התם שאני דאנוסים היו בדבר".
[5]
. למטרת לימוד - כתירוץ הגמרא ראש השנה (כד ע"א).
[6]
. שו"ת "לחם רב" (סי' סו), ב"דרכי תשובה" (סי' לד).
[7]
. "אגרות משה" (יורה דעה ב עמ' עג) (וראה שם שאין בעיה בציור הנשר שעל הדגל).
[8]
. שו"ת "ציץ אליעזר" (ח"ט, מד).
[9]
. הראי"ה קוק ב"דעת כהן" (סי' סד) וברמ"א שו"ע יורה דעה (סי' קמא, ד) "ויש מתירין בשל רבים", והיתר בשם הגר"א (ס"ק יח) וכן כתב ב"העמק שאלה" (סי' נז) ומהר"מ מרוטנברג (ח"ד סימן תרי) דמתיר בציור שאינו בולט.
כל זה אמור לגבי החזקת הדגל, אך לנשק ולהשתחוות ודאי אסור.
[1]
. אע"ג שההשתחויה היא דרך כבוד, יש לחוש משום חשדא, עיין שו"ע יורה דעה (סי' קמא) "דרכי תשובה" (ס"ק ב).
[2]
. רמ"א שו"ע יורה דעה (סי' רלז, א) "ואין חילוק אם הוציא השבועה בלשון הקודש או בכל לשון, ושו"ע שם (סי' רלט), וגם כאן יש חשש לשבועת שוא.
[3]
. מן הגמרא ראש השנה (כד ע"ב), ע"ז (מג ע"א), שו"ע יורה דעה (סי' קמא, ד) - "וצורת חמה ולבנה וכוכבים אסור בין בולטות בין שוקעות".
[4]
. שו"ת מבי"ט (ח"א סי' ל) (הובא ב"דרכי תשובה" שו"ע יורה דעה סי' קמא ס"ק מד) "והאי אנדרטא דהוי בבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא? התם שאני דאנוסים היו בדבר".
[5]
. למטרת לימוד - כתירוץ הגמרא ראש השנה (כד ע"א).
[6]
. שו"ת "לחם רב" (סי' סו), ב"דרכי תשובה" (סי' לד).
[7]
. "אגרות משה" (יורה דעה ב עמ' עג) (וראה שם שאין בעיה בציור הנשר שעל הדגל).
[8]
. שו"ת "ציץ אליעזר" (ח"ט, מד).
[9]
. הראי"ה קוק ב"דעת כהן" (סי' סד) וברמ"א שו"ע יורה דעה (סי' קמא, ד) "ויש מתירין בשל רבים", והיתר בשם הגר"א (ס"ק יח) וכן כתב ב"העמק שאלה" (סי' נז) ומהר"מ מרוטנברג (ח"ד סימן תרי) דמתיר בציור שאינו בולט.
כל זה אמור לגבי החזקת הדגל, אך לנשק ולהשתחוות ודאי אסור.