מרן הגאון שאול ישראלי זצ"ל

נשיא ומייסד, תולדות חייו
מרן הגאון הרב שאול ישראלי, נולד בכ"ה בתמוז תרס"ט בסלוצק, רוסיה הלבנה, לאביו הרב בנימין איזראעליט, ולאמו הרבנית חוה הי"ד. הרב בנימין שימש כרבה של העירה קוידנוב (שעל יד מינסק), והתמסר לשקומה הרוחני לאחר מלחמת העולם הראשונה. נעצר על ידי הסוביטים על כי לימד תורה לבני קהילתו, הוגלה לסיביר ומאז אבד עמו הקשר. אמו נרצחה על ידי הנאצים ימ"ש. עקב האיסור על לימוד התורה, למד הרב ישראלי בישיבות מחתרתיות שונות עד שעבר למוסקבה בכוונה לבקש אישור יציאה מרוסיה. לאחר שנדחה שוב ושוב, התיעץ עם עוד שניים מחבריו ברבה של מוסקבה, הרב יעקב קלעמעס זצ"ל, אם להבריח את הגבול למרות סכנת המוות שבדבר. הרב קלעמעס הטיל גורל הגר"א והפסוק שעלה היה: "פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי... עד הנהר הגדול נהר פרת". בשנת תרצ"ג חצה הרב ישראלי עם חבריו את נהר פרוּת הקפוא לפולין, נתפש על ידי הפולנים שרצו להחזירם לרוסיה, אולם ניצל ועלה ארצה בשנת תרצ"ד בזכות סרטיפירט ששלח לו מרן הראי"ה קוק זצ"ל. כאן למד בישיבת 'מרכז הרב'.
בשנת תרצ"ח נבחר לרבו הראשון של כפר הרא"ה (המושב הראשון שבחר לו רב), בתנאים חלוציים קשים. כאן התעוררו במלוא חומרתן ומעשיותן שאלות בהלכות התלויות בארץ – הלכות שמיטה, כלאיים ואף חליבה בשבת. כאן חיבר את ספרו הראשון 'ארץ חמדה' – "לבירורה של הלכה ולהדרכתה בחיים החקלאיים" (הושלם ביום הקמת המדינה, יצא אור לראשונה בשנת תשי"ז), ומכאן פעל רבות להטמעתן של הלכות אלו בהתישבות הדתית כולה. לכפר הרא"ה הגיע הרב ישראלי בגיל כ"ח, וכ"ח שנה שרת שם בקודש עד שנת תשכ"ה. על פי חברי הכפר, 'הפך הוא אותם לכמעט רבנים, והם כמעט הפכו אותו לחקלאי'.
בהיותו בכפר הרא"ה עסק גם בלימוד לנוער, תחילה בישיבה התיכונית שהוקמה שם על ידי הרב משה צבי נריה זצ"ל (שעל פי עדותו בחר בכפר הרא"ה בגלל נוכחותו של הרב ישראלי במקום), לאחר מכן במדרשית 'נעם' בפרדס חנה, שם חיבר את הספר 'פרקים במחשבת ישראל' – "לקט מקורות לברור עקרי השקפת היהדות" (מהדורה ראשונה תשי"ב), שמיסד את המקצוע בתוכניות הלימודים והפך אותו למקצוע הנבחן בבחינות הבגרות.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר