שנת תשפ"א | שבת פרשת כי תצא

חמדת הדף היומי: פירוק סוכה בחול המועד / סוכה דף מח

במשנה בסוכה (דף מח ע"א) נאמר: "סוכה שבעה כיצד? גמר מלאכול לא יתיר {יפרק} סוכתו, אבל מוריד את הכלים מן המנחה ולמעלה, מפני כבוד יום טוב האחרון של חג". דין זה נפסק גם להלכה ברמב"ם (סוכה ו, יא) ובשולחן ערוך (אורח חיים תרסו סעיף א).

מהו הטעם לאיסור הפירוק?

רש"י (שם ד"ה לא יתיר) ביאר שטעם האיסור לפרק את הסוכה הוא משום שבכל היום השביעי של סוכות עדיין חל חיוב לשבת בסוכה ואם בעל הסוכה יסתור אותה, יש חשש שהוא ירצה לישון או לאכול, ולא תהיה לו סוכה לקיים את חובתו. ואילו הר"ן (על הרי"ף כג ע"א ד"ה סוכה שבעה) הביא טעם נוסף, לדעתו מצוות סוכה היא שהסוכה תהיה בנויה כל שבעת הימים, נראה לבאר שסברת הר"ן היא שבכל שבעת הימים הסוכה צריכה להיות ביתו של האדם, והכלל 'תשבו כעין תדורו' (סוכה דף כו עמוד א) קובע שחלק מקיום מצוות סוכה הוא שגם אם אדם אינו יושב בסוכה כעת, הוא צריך שתהיה לו סוכה שהוא יכול לשבת בה, ולכן אינו יכול לסתור את הסוכה. המאירי (ד"ה סוכה שבעה) מביא פירוש נוסף, שהבעיה בסתירת הסוכה לפני סוף זמנה היא: "שזה בזוי מצוה ופריקת עול". ישנם שני אופנים לפרש את דברי המאירי:

א. אדם המפרק את הסוכה לפני תום זמנה מזלזל במצוות, משום שמעשהו מורה שהוא אינו רוצה לשבת בסוכה בזמן שהוא חייב.

ב. בדומה למה שכתב הבית יוסף (אורח חיים סימן כא) שיש איסור להשתמש לדבר חול בציציות של  בגד ארבע כנפות שהשתמש בהן למצווה משום שזה ביזוי מצווה, כעין זה כתב גם בעיקרי הד"ט (לרבי דניאל טיראני אורח חיים ב, סח) שדן האם מותר לפרק סוכה לפני תום החג, ודימה זאת לדין הורדת ציצית מטלית.

היתרים לפירוק לפי טעמי הראשונים

לשיטת רש"י נראה שאם אחרי פירוק הסוכה בעל הסוכה נוסע למקום אחר, ויודע שלא יצטרך יותר את הסוכה מותר לו לפרק את הסוכה. לפי טעם הר"ן לכאורה לא שייך להתיר לפרק סוכה תוך כדי סוכות, שהרי דעת הר"ן שיש ללמוד מהפסוק שקיימת מצווה שהסוכה תעמוד על עומדה כל שבעת הימים.

לעומת זאת, לפי שיטת המאירי אדם שיש לו אילוץ כלשהו לפרק את הסוכה יתכן שהוא רשאי לפרק את הסוכה ואין בכך ביזוי מצווה. הרב חיים דוד הלוי (עשה לך רב ז, שו"ת בקיצור מג) כתב שבמקרה שהאדם החושש שסוכתו תהרס על ידי שכנים רעים, או תתבזה יותר אם הוא ישאיר אותה כך, מותר לפרק את הסוכה בחול המועד. נראה שלשיטת המאירי, שהטעם לאיסור הפירוק הוא משום בזיון, ניתן לפרק את הסוכה במקרה זה, מאותו הטעם שנכתב.

כפי שהסברנו בדעת רש"י עולה מדברי רמ"ה במסכת בבא בתרא (יד רמ"ה ו ע"ב ד"ה ותימא) שנראה שהבין כטעם רש"י והתיר לפרק את הסוכה לקראת סוף היום, כשאינו צריך את הסוכה. כך גם רבי ירוחם פישל פערלא (עשה ז') כתב שלדעת רש"י דין המשנה הוא רק 'עצה טובה' שאדם ישאיר את סוכתו עד סיום חג הסוכות, על מנת שהיא תשאר לו לצורך שינה או אכילה, אך אם אדם צריך, מותר לו לסתור סוכתו. רבי ירוחם פישל פערלא (שם) הקשה על דברי רש"י שדבריו אינם מתיישבים בדברי המשנה, שנועדו לבאר מה הכוונה 'סוכה שבעה כיצד', ולפי דברי רש"י הם לא מסבירים כיצד סוכה שבעה, אלא רק נותנים עצה לא לפרק את הסוכה, אבל אין הכוונה שחייבים להשאיר את הסוכה כל שבעת הימים. אולם הוא כותב שלפי דברי הר"ן הדברים מבוארים שהרי חייבים להשאיר את הסוכה בנויה כל שבעת הימים מהדין. גם לפי דברי הר"ן נראה שיש מקום להתיר לפרק את הסוכה, שהרי בגמרא נחלקו רבי אליעזר ורבנן האם מותר לעבור מסוכה לסוכה בחול ולהלכה נפסק בשולחן ערוך (תרלז, א) כדעת חכמים. לכן, למעשה לפי הר"ן אדם הנוסע להתארח אצל אדם אחר להמשך החג, הוא החליף את הסוכה שלו, באותה מידה גם אם הוא מסכם עם השכן שהוא יאכל בסוכה שלו, גם זה יכול להיות בסדר לכאורה.

סיכום: המשנה קובעת כי אסור לפרק את הסוכה לפני תום זמנה. בהסבר המשנה שלוש דעות: רש"י - משום שאולי יצטרך לאכול בסוכה. מאירי - לפרק זה בזיון הסוכה. ר"ן - כשמפרקים מבטלים את המצווה. לדברי הר"ן מסתבר שאם עובר לבית מארח לסוף החג, מותר לפרק את הסוכה, וכן לדברי רש"י לפי הסבר ר"י פערלא, אף לפי דברי המאירי  יתכן שמותר באופן גורף לפרק את הסוכה בחול המועד, אם לא רוצים להשתמש בה שימוש חולין.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר