|
שנת תשפ"ב | שבת פרשת משפטיםפרשת השבוע: פרשת משפטים וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (חלק א)הרב יוסף כרמל, ראש כולל 'ארץ חמדה'חוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו' חוקק בכנסת ישראל, בחודש אדר ב' שנת תשנ"ב, ברוב של שלושים ושנים קולות מול עשרים ואחד (ביחד, פחות ממחצית חברי הכנסת). לכאורה, חוק זה בא להבטיח זכויות יסוד המבוססות על הערכים הנעלים של קדושת החיים, החירות והחופש האישי, כבוד הבריות, זכות הקניין והזכות לפרטיות והקפדה על צנעת הפרט. לכאורה, כל שלומי אמוני ישראל היו צריכים לחגוג את אימוצם של ערכי יסוד יהודיים, המבוססים על תורת משה, שרובם נמצאים בפרשתנו - פרשת משפטים, על ידי כנסת ישראל. השמחה הפכה תוך זמן קצר לעצב, בגלל שתי תקלות חמורות. א. בהובלתו ותחת הנהגתו של נשיא בית המשפט העליון, נוצל חוק זה, כדי להתחיל את מה שמכונה 'המהפכה החוקתית', שהעניקה לבית המשפט העליון עדיפות בלתי סבירה על פני כנסת ישראל. בית משפט עליון חזק, הוא אינטרס חשוב של כל מי שסולד מפני דיקטטורה וחולייה הנוראים, אבל דמוקרטיה במיטבה יוצרת איזונים בין שלש הרשויות, ומבטיחה מערכת בלמים תקינים לכל מרכיביה. חלקים ניכרים של החברה בישראל רואים בהתנהלות זו פגיעה אנושה בסדרי השלטון. תבורך שרת המשפטים בעבר, שרת הפנים כיום – אילת שקד, על מאמציה הכבירים לאזן את הרכב השופטים, בערכאה הגבוהה ביותר של הרשות השופטת במדינתנו היקרה. ב. בהובלת נשיא בית המשפט העליון, החוק, שמקורו בתורת ישראל, הפך להיות קרדום לחפור בו, כדי לחתור תחת יסודי אמונה חשובים, שרוב רובו הגדול של אזרחי המדינה מאמין בהם ורוצה לכבדם. זאת למרות שמטרת החוק, שנוסח בידי הרשות המחוקקת – כנסת ישראל, מדגישה: "חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית." כותרות החדשות בשבועות האחרונים מכריזות בקול רם, כי סכנה גדולה מרחפת על כבוד האדם וחירותו. אנחנו חייבים לשאול את עצמנו, האם החיים במדינת ישראל מבטיחים, באופן מספק, אי ניצול מרות ומניעת פגיעה בצנעת הפרט ובכבוד האדם איש ואשה? האם הם מבטיחים גם הגנה מפני חדירה לצנעת הפרט, האזנות ושאיבת מידע, שלא למטרות בטחון לאומי? ועוד.... עיון בתחילת פרשתנו , מדגים לנו עד כמה הגנה זו נדרשת על ידי התורה שניתנה לנו בסיני, לפני כשלשת אלפים וחמש מאות שנים. יסודות המשפט היהודי כתובים בתורה בסדר הבא: א. ההכרח הלאומי להקים מוסדות משפטיים מסודרים שיתנו מענה זמין ונגיש הפועל במהירות לפתרון סכסוכים (הצעת יתרו ויישומה, שמות י"ח א-כו). ב. מעמד הר סיני (שם י"ט- כ' יח). ג. הקובץ בו נמצא ה"דין המהותי", "סדרי הדין" וכללי האתיקה, על פיהם פועלת המערכת המשפטית היהודית (שם כ"א א – כ"ג ט). ד. מעמד הר סיני (שם כ"ד א – יח). מבנה מיוחד זה מדגיש עד כמה מה שמכונה "המשפט העברי", נמצא בלב ליבה של התורה והוא עיקרו של המטבע שטבעו חכמים: "אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו". שתי פרשיות פותחות את הקובץ המשפטי: עבד עברי ואמה עבריה. לכאורה, ורק לכאורה, להלכות אלה אין רלוונטיות, ח"ו, בימינו. בהמשך דברינו נוכיח עד כמה יסוד כבוד האדם וחירותו נטוע בהן עמוק, שהרי פרשיות אלה דנות בשאלות החשובות של החופש הפרטי וזכויותיו של העובד, ברמת ההגנה שהתורה דורשת ומחייבת, כדי למנוע ניצול של סמכות, כלפי נשים ובנות בגיל הנעורים. האם מותר להחתים עובד על חוזה ארוך טווח? האם ניתן להכריח אדם לעבוד? מה קורה כאשר יש התנגשות בין הזכות לחופש לבין החובה לעמוד בהתחייבות? מה הן ההתחייבויות הנובעות מקשר זוגי ומה קורה כאשר יש חשש לפגיעה בזכויות היסודיות? בינתיים, נתפלל ונפעל לאיחוד העם סביב הערכים הנעלים, שזכינו לקבל במעמד המופלא לרגלי הר סיני. נחזור גם לאחדות המופלאה של כאיש אחד בלב אחד, בלי לוותר על הדעות השונות שמקורן בקודש. לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
|
מתפללים לרפואתם השלימה של ניר רפאל בן רחל ברכה ישראל בן רבקה מאירה בת אסתר טל שאול בן יפה משה בן שרה הכהן נטע בת מלכה גדעון בן רחל רחל בת טליה יוסף חלילי בן רחל נהוראי בן רבקה נמיר רבקה בת שרה בלה ר' יצחק בן בריינדל גיטה בתוך שאר חולי עם ישראל לע"נ מר משה וסרצוג ז”ל חבר הנהלת 'ארץ חמדה' כ' תשרי תשפ"א לע"נ שמואל וגב' אסתר שמש י"ז בסיוון תשע"ד /כ' באב תשע"ז לע"נ לע"נ לע"נ ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד (שרה - ט"ז בטבת תש"ף) רבי יעקב בן אברהם ועיישה וחנה בת יעיש ושמחה סבג לע"נ הרב ראובן וחיה לאה אברמן ט' בתשרי תשע"ו/ כ' תשרי תשפ"ב לע"נ הרב שלמה מרזל י' באייר תשע"א
ח' באייר תשע"ו / י"א במנחם-אב תשס"ט לע"נ לע"נ שלמה דוד בן זלמן ושרה אבנית סיון תשע"ט לע"נ לע"נ לע"נ יצחק זאב טרשנסקי כ״ח באדר תשפ"א לע"נ הרב שמואל כהן שבט תשפ"א
נועה רבקה בת מלכה ברכה ומשה לע"נ |