|
שנת תשפ"ד| שבת פרשת ואראפרשת השבוע: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת - אנשי השם (חלק ב)הרב יוסף כרמל, ראש כולל ארץ חמדההביטוי וְאֵלֶּה שְׁמוֹת (ו, טז) מופיע שוב גם בפרשת וארא. לפיכך, נמשיך את הדיון בהבנת פשר המושג שֵׁם, באמצעות ניתוח שמה של אשת משה צפורה. (על גבי מצע קצר זה לא נדון בשאלה מדוע פרק ו' בספר שמות חוזר מבחינות רבות על הסיפור הראשון של יציאת מצרים המופיע בפרשת שמות). לפשר שמה של אשה חשובה זו מצאנו כמה הסברים. המדרש מציע שני הסברים: "ולמה נקרא שמה צפרה. שרצתה כצפור, ד"א שטיהרה בית אביה מע"ז, ככהן המטהר בדם הצפור" (מדרש אגדה שמות ב כא). לפי הדעה הראשונה צפרה, כנראה, היא זו שרצה להזמין את משה (ב, כ). לפי הדעה השניה צפרה היא היוזמת את שינוי הכיוון הרוחני בבית יתרו, מ "כהן מדין" לחובב. חובב,שהיה חביב למקום (מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מס' דעמלק), חובב, שחבב את התורה (רש"י שמות יח, א). רבנו בחיי משלב את שתי הגישות, תחום הטהרה עם החזרה בתשובה, לכן ביאר: "נקראת צפורה מלשון צפור שהוא עוף טהור, על שם שעתידה להתגייר ולהטהר מטומאת ע"ג ולהזדווג למשה". החזקוני לעומתו מביא: "ד"א היתה יפה ומאירה כבוקר דמתרגמינן צפרא", יתכן ולשיטתו היום היו קוראים לה "אילת השחר". חז"ל לימדונו: "דרך הצדיקים לשום שם לבניהם לענין המאורע" (שמות רבה פרשה א סימן לג). כך מצינו גם בעניין שמותיהם של בני יוסף, ובעניין שמות בניהם של משה וצפרה. מכאן נלמד שאנשים רבים בתנ"ך שנקראו על שם המאורע, כגון צפרה. נציע כי אשת משה נקראה על שם מאורע מאוד משמעותי בחיי הזוג, היחיד בכל התורה בו הם מתפקדים כזוג. "וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְקֹוָק וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ: וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי: וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת" (ד, כד – כו). מאורע זה הינו המשך ישיר למעמד הסנה, אחד המאורעות המכוננים בתולדות אומתנו. (לא נעסוק בו או בבירור נסיבותיו). השם צפרה על פי הצעתנו מורכב משני חלקים: צֹר ופֶּה. לשני ביטויים אלה תפקיד מרכזי בסיפור יציאת מצרים. משה זכה לגילוי שכינה בנקרת הצור ונצטווה: "עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר" (יז, ו). אין צורך להכביר במילים על מקומו של הפֶּה בחייו. צפרה הבטיחה את גאולתם של ישראל, ומנעה אסון נורא, כאשר לקחה את הצֹר ומלה את בנה "וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ" (ד' כה). במעשה זה הצילה את חייו של משה, שזה עתה יצא ל"משימה בלתי אפשרית" של הוצאת ישראל ממצרים. אם נוריד מן השם צפרה את האותיות "צר" נשאר עם "פֶּה", בגימטריה 85=מילה. אם כן, יתכן כי שמה של ציפורה הוא על שם ברית המילה שערכה לבנה במלון. צפורה מסכמת את המעשה במילים "אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת" (ד, כו). חז"ל דורשים זאת בדרך הבאה: "א' אחד ז' שבעה הרי שמונה, אמר משה בזכות המילה שנתנה לשמונה נקרע הים באָז נקלס, (באָז ישיר) אמר רבי לוי לגוזר ים סוף לגזרים (תהילים קלו, יג) שכן בלשון ארמי קורין למהולין גזורין, בזכות המילה נקרע הים". יש שמסבירים בזכות אברהם שמל את עצמו, אבל בהמשך לדברינו נוכל להציע שגם כאן הכוונה בזכות צפרה שמלה את בנה. על דרך הרמז נאמר כי צפרה היא הראשונה עליה נאמר מאמר חז"ל "מילה בסלע...". (נוסיף במאמר מוסגר כי בכל מקום שהמילה אָז מופיעה בתנ"ך יש בה בכדי להכריז: שימו לב משהו חשוב מוזכר כאן!) להעמקה נוספת נציע לעיין בספרי 'צפנת ישעיהו מעוזיה ועד אחז עמודים 198-209. כך, יש שֵׁם שניתן על ידי ההורים סמוך ללידה, יש שם שהקב"ה נתן לאדם, ויש שם שנתנו לו מעשיו. היום הדגמנו כיצד מעשה אחד מכונן, מעניק את השם לדורות.
החזרת החטופים (הם בוודאי גם פצועים) ולנחמה משמים למשפחות הנופלים למען הכלל. לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
|
מתפללים לרפואתם השלימה רות ציפורה בת חנה ניר יצחק רפאל בן יפה מעיין בת הדס יאיר ידידיה בן מיכל בינה
פרופ' ישראל אהרוני ז"ל י"ד בכסלו תשפ"ג הרב יהושע רוזן זצ"ל ט"ו באדר א' תשפ"ב מר משה וסרצוג ז”ל חבר הנהלת 'ארץ חמדה' כ' תשרי תשפ"א
י"ז בסיוון תשע"ד /כ' באב תשע"ז
ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד (שרה - ט"ז בטבת תש"פ) רבי יעקב בן אברהם ועיישה וחנה בת יעיש ושמחה סבג הרב ראובן וחיה לאה אברמן ט' בתשרי תשע"ו/ כ' תשרי תשפ"ב הרב שלמה מרזל י' באייר תשע"א
ח' באייר תשע"ו / י"א במנחם-אב תשס"ט סוזי בת עליזה כהן
סיון תשע"ט ר' אברהם וגיטה קליין
שבט תשפ"א נלב"ע י"ב אדר א' גב' לאה מאיר נלב"ע כ"ז בניסן תשפ"ב מר חיים לייב בן מיכאל קרייסל ב' שבט הרב ד"ר ג'רי האכביום י"ח באדר ב' תשפ"ב גב' ג'ולי קושיצקי י"ט באדר ב' תשפ"ב ר' שמואל וגב' רבקה ברנדמן ט"ז בטבת תשפ"ג/ ח' באייר תשפ"א הנופלים במערכה על הגנת המולדת הי"ד |