שנת תשפ"ד| שבת פרשת וארא

הלכה פסוקה: קנה רכב מיד שנייה וגילה שיש בו תקלה

'ארץ חמדה גזית' / תיק מס' 82171

התובע-הקונה רכש רכב מהנתבע-המוכר, ובהמשך נתגלתה ברכב תקלה. מקרה זה מעורר כמה וכמה שאלות בדיני ביטול מקח, ובגיליון הנוכחי נעסוק בחלק מהן. 

לדברי הקונה, מיד בנסיעה הראשונה הוא שמע רעשים מחלקו האחורי של הרכב. הוא הרגיש גם שיש בעיה בבולמי הזעזועים. הוא הודיע על כך למוכר בהזדמנות הראשונה שהייתה לו. הרכב נלקח למוסך לתיקון שעלה 1500 ₪. אלא שהבעיה שגרמה לרעש לא תוקנה, והרעש המשיך להישמע. בשלב זה ביקש הקונה שהמוכר יטפל בבעיה או יבטל את העסקה, אך המוכר סרב. הקונה לקח את הרכב לבדיקה נוספת, ובה נתגלה כי קיימת בעיה בדיפרנציאל, ועלות החלפתו היא כ- 4500 ₪. הקונה תבע את המוכר לבית הדין, וביקש לבטל את העסקה, וכן לקבל בחזרה כ- 2000 ₪ שהוא השקיע ברכב.

המוכר טען שהעסקה שרירה וקיימת, ושהוא פטור מלשלם לקונה דבר. לדבריו, הוא לא שמע כל רעשים לפני שמכר את הרכב, לפיכך יתכן והתקלה נוצרה רק לאחר המכירה. לחילופין טוען התובע כי ברכב ישן עשויות להיות תקלות שאינן ידועות למוכר, והתובע קיבלו כמות שהוא והוא אינו יכול לחזור ולבטל את המקח. 

הכרעת בית הדין

האם אפשר לבטל מקח כשנתגלתה תקלה, ועד מתי: כאשר לאחר הקנייה קונה מגלה ליקויים שהיו קיימים בעת המכירה שלא ידע על קיומם, ההלכה מאפשרת לו לטעון טענת "מקח טעות", משום שלא הייתה גמירות דעת לקניית החפץ הפגום. בעיה זו אינה מצביעה בהכרח על התנהגות בלתי מוסרית מצדו של המוכר שהסתיר את הליקויים, שכן ניתן לבטל את המקרח גם כאשר ברור לנו שהמוכר לא ידע כלל מקיומם של מומים וליקויים. 

ביטול העסקה אינו מוגבל בזמן, אבל אם הקונה השתמש במוצר לאחר שנתגלה בו המום, הוא מאבד את זכות הביטול, כי אנו מניחים שהוא מחל על המום. עם זאת, כאשר השימוש מלמד שהקונה לא מחל על המום, עדיין תעמוד לו הזכות לבטל את המקח. כך, אם פגם ברכב התגלה באמצע נסיעה, רשאי הקונה להמשיך לנסוע ברכב עד שיגיע לביתו ונסיעה זו כשלעצמה לא תמנע ממנו לדרוש את ביטול המקח. בנוסף, אם הקונה ניסה לתאם מועד להחזרת הרכב אך לא עלה בידו בשל עיכובים התלויים במוכר, והשבתת הרכב עד החזרתו הייתה כרוכה בהפסד ממוני, הקונה רשאי להשתמש בו ולבטל את המקח לכשיוכל.

לכן במקרה שעמד לפני בית הדין, נקבע כי באופן עקרוני, הקונה זכאי לבטל את העסקה למרות שהשתמש ברכב לאחר שהתקלה התגלתה. 

האם התקלה התחילה אצל המוכר או אצל הקונה?: השולחן ערוך פוסק במקום אחד כי יש להניח כי החפץ נמכר ללא פגם, והפגם נוצר אצל הקונה (שולחן ערוך חו"מ רלב, יא): "המוכר בהמה לחבירו לטבחה, ושחטה ונמצאת טרפה... ספק אם ניקב תוך ג' (=ימים) אם לאו, על הלוקח להביא ראיה, ואם לא, יפסיד ויתן הדמים אם הם עדיין בידו". לעומת זאת, בהלכה אחרת פוסק השולחן ערוך (שם, טז): "ראובן שמכר לשמעון גבינות, ולאחר שלשה ימים פתחם ומצאם מרוקבות ריקבון (גדול), ישאלו לעושי גבינות בכמה זמן ראוי לבא ריקבון ועיפוש כזה, אם יאמרו שנעשה הריקבון בבית המוכר נמצא שהיה מקח טעות, ואם הדבר ספק, המוציא מחבירו עליו הראיה". כלומר, במקרה השני, השולחן ערוך פוסק שלא יוצאים מתוך הנחת מוצא שהמום נוצר אצל הקונה וחובת הראייה על הקונה, אלא יש להעריך תחילה באמצעות בעל מקצוע, ורק אם לבעל המקצוע אין וודאות, אז יש להכריע ש"המוציא מחבירו עליו הראייה". הסמ"ע (שם ס"ק לה) הסביר שההלכה מבחינה בין פגם שנוצר על ידי גורם חיצוני, ובין פגם המופיע בחפץ עם הזמן. אם הפגם נוצר על ידי גורם חיצוני, יש להניח כי הפגם נולד ברשות הקונה. אולם אם הפגם מופיע עם הזמן בחפץ מפאת התיישנותו אין לחפץ חזקה שישאר שלם ותקין לנצח, לפיכך יש להעריך את מועד התרחשותו על ידי בעל מקצוע. לכן, במקרה של גבינות – אשר דרכן להתקלקל עם הזמן – יש להיוועץ תחילה בבעל מקצוע.

בית הדין כתב, שאם ניישם את דברי הסמ"ע בנוגע לתקלות ברכב, נאמר כי מכה או שריטה שנמצאה ברכב יש להניח כי נוצרה אצל הקונה כל זמן שלא הוכח אחרת. לעומת זאת, בנוגע לפגם שנוצר במשך הזמן כתוצאה משימוש ושחיקה כגון תקלה מכנית או חשמלית המופיעה עם הזמן ברכב משומש וישן, יש להתייעץ עם מכונאי רכב, אשר ינסה להעריך את מועד היווצרות הפגם.

מתוך כללים אלו הכריע בית הדין במקרה הנדון: "בית הדין... פנה, בנוכחות הצדדים, לבעל מקצוע אשר יעריך מתי נוצר המום שהתגלה בדיפרנציאל זמן קצר ביותר אחרי רכישתו. המכונאי קבע באופן נחרץ כי תקלה בדיפרנציאל נוצרת לאורך זמן ממושך והיא הייתה כבר כאשר הרכב היה ברשות המוכר. לפיכך יש לקבוע כי התקלה היתה קיימת ברכב בעת שנמכר לקונה". 

בס"ד בגליון הבא נעסוק בנושאים נוספים הקשורים לדיני ביטול מקח.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר