English | Francais

Search


> עלון שבועי - חמדת ימים

שנת תש"ף| שבת פרשת שמות

שו"ת במראה הבזק: הנאה מעפר בית-הקברות, גידול צמחים בתחומו



(מתוך ח"ה)


פירנצה, איטליה                                       
Firenze, Italy

אייר תשנ"ט


שאלה

ועד הקהל מינה שוער חדש לבית-הקברות של הקהילה, גנן במקצועו, ומינוהו לנקות את בית-הקברות מן השיחים והקוצים. כחלק משכרו, ובתמורה לעבודתו, הרשוהו להחזיק צמחים ושתילים בחלק מבית-הקברות, הפנוי מקברים, הכלול בתוך השטח המקודש של בית-הקברות ובסמוך למקום ולחלקות קבורה שבשימוש, המוקפים בחומות. עכשיו הגנן שותל ומגדל בשטחים הללו פרחים ושתילים שהוא מגדלם לצרכי מסחר וכתוספת למשכורתו.

האם מותר לעשות שימוש בשטח בית-הקברות לצרכי מסחר?

האם מותר לגדל פרחים בתוך שטח בית-הקברות, שלא על מנת לעשות בהם שימוש לצרכי הקבורה, שאינו מנהג ישראל, ואף שלא לצרכי מסחר?

איזה שימוש מותר לעשות בשטחי בית-הקברות שקודשו לכריית קברי ישראל שאין בהם שימוש לעת עתה, מלבד לצורך הקברים?


תשובה

אין איסור הנאה מעפר בית-הקברות שאיננו מעל הקברים עצמם. האיסור הוא לנהוג קלות-ראש בשטח בית-הקברות1. (לעומת זאת - עפר המונח על הקבר עצמו אסור בהנאה מדרבנן, והבנין של הקבר עצמו אסור בהנאה מדאורייתא, כדין משמשי ע"ז)2. לכן מותרים הגידולים שבבית-הקברות שאינם על הקברים בהנאה3 (להוציא עשבים, שלגביהם גזרו, שהמלקטן שורפן במקומן, משום קנס, כי נראה שלוקטן ע"מ להאכיל לבהמותיו, דהוי קלות-ראש)4. אבל הגדל על הקבר עצמו - אסור בהנאה, ומותר לקוצצו רק אם מזיק לקבר, וימכרו העצים לצורך בית-הקברות5.

לגבי נטיעת פרחים בבית-הקברות - כאשר הדבר נעשה על-ידי השומר לצרכי מסחר, ובבתי-הקברות של הגויים באותו האיזור אין הוא מקובל, כי אז יש לאוסרו גם בבית-הקברות היהודי מחשש זלזול6. אך אם נהוג לעשות כן אצל הגויים, נראה שאין לאסור7.

בכל מקרה, שימוש שנהגו בו בבית-הקברות והחיים לא מחו בדבר, הרי שמחלו, ומותר להמשיך באותו השימוש8, והיות והשומר כבר נוהג בנטיעת הגן שלו, מותר לו להמשיך בכך, בתנאי שהשימוש מפורסם לכול. אלא שיש לדאוג, שהנטיעה תהיה רחוקה מן הקברים עצמם, כך שלא תינק מן הקבר עצמו, שאסור בהנאה9.

יש להדגיש שכל שימוש בבית-הקברות חייב להיות ברשות החברא-קדישא, שכן בית-הקברות נחשב לרכוש ציבורי הנתון לאחריותם, וראוי לתת מעט מן הרווחים כצדקה לחברא-קדישא10.

קדושת בית-הקברות חלה על כל השטח שהוקצה למטרה זו, בתנאי שכבר קברו שם פעם אחת11. ואין יכולת לבטל קדושה זו, אפילו ע"י מכירה או פדיון של על-ידיטובי העיר, אלא אם כן היתנו בשעת ההקצאה שחלק מן השטח לא יתקדש בקדושת בית-הקברות12.

בשל קדושת בית-הקברות אסור לנהוג בו קלות-ראש - אין נפנין בו13, אין אוכלים ושותין בו, אין עושין בו מלאכה14, ואין מחשבין בו חשבונות15. אין מרעין בו בהמות, אין מוליכין בו אמת המים16 ואין מטיילין בו קפנדריא17. כל הדברים הללו אסורים מדרבנן, משום כבוד המת18. מלבד דינים אלה קיים גם איסור "לועג לרש", ולכן אין קורין ושונין בו ואין הולכין בו בתפילין ובציצית מגולות ולא עם ספר-תורה בזרוע וגם אין מתפללין בו19. ברם, בריחוק ד' אמות מן הקבר כל אלה מותרים20. ואם יש מחיצה מסביב לקבר - אפילו היא בתוך ד' אמות מן הקבר – כל אלה מותרים21.

___________________________
1איסור זה נלמד מסמיכות הברייתא במס' מגילה (כט ע"א) המונה דיני כבוד המתים בבית-הקברות למשנה של כבוד בית-הכנסת, וב"שלטי גבורים" (ספ"ו דסנהדרין דף טו מדפי הרי"ף) השוה את שני העניינים במפורש. ברמב"ם (פי"ד מהל' אבל הל' יג) הוסיף דיני קדושת בית-הכנסת הנובעים מקלות-ראש (אין אוכלין ואין שותין וכו') לדיני בית-הקברות. לשונו שם הוא "בתי הקברות אסורין בהנייה", משמע שיש איסור עצמי על קרקע בית-הקברות. אך ראה בספר "גשר החיים" (ח"ב פ"ד סע' ו אות ג) המוכיח שכוונתו של רמב"ם איננה לאיסור הנאה ממש, אלא לציון העובדה שאסור ליהנות מהשימוש בבית-הקברות, ולכן מפרט רמב"ם מיד "כיצד אין אוכלין בהן... כללו של דבר, אין נאותין בהן ולא נוהגין בהן קלות ראש", דמשמע שהכול הוא מטעם קלות-ראש, והביא שכן כתב "כסף משנה" (בפ"ח מהלכות טומאת מת ה"ה). וכן מוכח מהריטב"א (ע"ז נד ע"ב) המחלק בין ע"ז - שאם השתחווה לקרקע עולם, אינו נאסר, ואם חפר בו בורות - נאסר (כי עשה בו מעשה), לבין בית-הקברות שאינו נאסר אפי' ע"י מעשה. וכן מוכח מן התוס', מרא"ש והמרדכי המובאים ב"בית יוסף" (יו"ד סי' שסח) המבארים שהאיסור לרעות בהמות בבית-הקברות הוא משום כבוד המתים, ולא משום איסור הנאה, וכן כתב הגר"א (שם ס"ק א). וכן מוכח מהשו"ע (שם סע' ב), שהתיר ללקט פירות אילנות שאינם על הקברים עצמם. וכל זאת בניגוד לדעת "שלטי גיבורים" (שם) והב"ח (ליו"ד סי' שסח) הסוברים שיש איסור הנאה מדרבנן בעצם עפר בית-הקברות.

2 סיכומו של "בית יוסף" שם, וכן פסק רמ"א (שם סע' א).

3 לדעת רוב הפוסקים המובאים בהערה 1. ואילו ל"שלטי גיבורים" ולב"ח יש בגידולים איסור הנאה מדרבנן, ומותרים רק לצרכי רפואה או לצרכי בית-הקברות או לצרכי מצוה.

4 ברייתא במס' מגילה (כט ע"א), ומובאת להלכה בשו"ע שם. ועיין ב"גשר החיים" (ח"ב פ"ד סע' ט אות ג), שהיינו דוקא בעשבים שנראה כמלקטן לבהמותיו, והוי קלות-ראש, לעומת פרחים שמותרים (אם לא גידלם על הקבר עצמו).

5 "גשר החיים" (ח"א פכ"ז אות ה, וכן ח"ב פ"ד סע' ט).

6 הערתו של הרב נ"א רבינוביץ.

7 כן משמע מן הב"ח על טור יו"ד (סי' שסח), מובא בש"ך (שם ס"ק ג), ששומר קברות עכו"ם העושה לו גן בבית-הקברות, צריך להיזהר, שלא יהא אילן נטוע ולא הגן זרוע אלא במקום שאין שם ספק קבר, עכ"ל, משמע שעצם הדבר מותר.

8 שו"ת "חתם סופר" (יו"ד סי' שכז). וטעמו - היות וכל האיסור נובע מכבוד המתים, אם מחלו, אין איסור (מובא ב"גשר החיים" ח"ב שם).

9 הב"ח שם, מובא בש"ך (סי' שסח ס"ק ג).

10 "גשר החיים" (ח"ב פ"ד סוף סע' ח).

11 "דעת כהן" (סי' רא). והובאו דבריו ב"גשר החיים" (ח"א פכ"ז אות ב סע' ד). והסביר שם, שאם רק הקצו שטח לבית-הקברות ועדיין לא קברו בו, הוי הזמנה, ולאו מילתא היא (אפי' באיסור דרבנן). אך אם כבר קברו שם פעם אחת, הוי כ"אזמניה וצר ביה", שאוסר את כל השטח.

12 "דעת כהן" (שם) מתוך דיוק מלשונו של "שלטי גיבורים" (המובא לעיל בהערה 1) שמשוה את בית-הקברות לבית-הכנסת של כרכים, שלא מועיל בו פדיון או מכירה אפי' על-ידי ז' טובי העיר. וב"גשר החיים" (ח"ב פ"ד סע' ו אות ה) דוחה השוואה זו, אך בכל-זאת מסכים עם מרן הרב קוק לדינא מטעם שהאיסור הוא מחמת כבוד המתים, ואין כוח ביד אף אחד לבטל חובת כבוד זו. ותנאי בשעת ההקצאה מועיל, כדכתב "גשר החיים" (שם).

13 שו"ע יו"ד (סי' שסח), רמ"א בשם הכלבו.

14 רמב"ם (פי"ד מהל' אבל הל' יג), מובא ברמ"א שם.

15 רמ"א שם, בשם ר' ירוחם.

16 ברייתא במס' מגילה (כט ע"א), מובאת ברמב"ם (שם), ובשו"ע (סי' שסח ס"א).

17 מס' שמחות רפי"ב, מובא בשו"ע (שם).

18 כדלעיל הערה 1.

19 מס' ברכות (יח ע"א), מובא ברמב"ם (שם), ובשו"ע (שם סי' שסז).

20 שו"ע (שם ס"ב).

21 שו"ע (שם ס"ו).

 

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה

של 

ניר רפאל בן רחל ברכה

אסתר בת רחל

נתנאל אילן בן שיינא ציפורה

שלהבת בת ברכה

מאירה בת אסתר

רבקה רינה בת גרונה נתנה

יפה בת רחל יענטע

ויקי ויקטוריה בת דייזי

אסתר מיכל בת גיטל

יהודית שרה בת רחל

בתוך שאר חולי עם ישראל

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י"ז בסיוון תשע"ד


לע"נ
מרת אסתר שמש ע"ה
נלב"ע
כ' באב תשע"ז


לע"נ

מרת שרה ונגרובסקי  ע''ה

בת ר' משה זאב

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

לע"נ

ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד

(שרה - נלב"ע ט"ז בטבת תש"ף)


לע"נ
הרב אשר וסרטיל ז"ל
נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט 

לע"נ

רבי יעקב  ז"ל

בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

לע"נ

הרב ראובן אברמן זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע ט' בתשרי תשע"ו

 

לע"נ

הרב שלמה מרזל זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י' באייר תשע"א


לע"נ
ר' אליהו כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו

 

לע"נ
ר' בן ציון גרוסמן
 
נלב"ע כ"ג בתמוז תשע"ז

לע"נ
סוזי בת עליזה כהן ז"ל
נלב"ע כ"ד בחשוון תשע"ח

 לע"נ
חיים משה
בן
קוקה יהודית כהן ז"ל
נלב"ע ז' בתשרי תשע"ה

לע"נ
הרב ישראל רוזן
זצ"ל
נלב"ע
י"ג בחשוון תשע"ח

לע"נ

שלמה דוד בן זלמן ושרה

אבנית ז״ל

נלב"ע סיון תשע"ט

 

לע"נ
גיטה ואברהם קליין ז"ל
 (אברהם - נלב"ע י"ח באייר תשע"ט)

לע"נ
גב' לוריין הופמן
ע"ה

לע"נ
גב' מרים שטרן ע"ה
נלב"ע ה' אב תשע"ט

לע"נ

 נורמן רוסק ז"ל

 נלב"ע בכ"ב באב

 
לע"נ

תמר ליכטנשטט

האהובה

יהי זכרה ברוך


לע"נ
הנופלים במערכה
 על הגנת המולדת
הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.