|
 גליון מס' 43 - בדיני אפוטרופסיםעת לדוןעובדים שנעדרו עקב השלגהרב עקיבא כהנאימי החורף ככל הנראה מאחורינו. עם זאת, לרגל שתי סערות השלג שפקדו את ארצנו, נעסוק בסוגיה משפטית הקשורה לימי השלג – האם יש לשלם משכורת לעובד שנעדר מעבודתו עקב השלג?
באופן עקרוני, פועל שנעדר מעבודתו בגלל סיבה לא צפויה מבחינת שני הצדדים, אמור להפסיד את שכרו כמבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שלד סעיף א) אמנם, אם העיכוב של הפועל הוא משהו כללי ולא פרטי, לעתים הדין משתנה. זאת על פי המשנה בבבא מציעא (קה:):
המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה, אם מכת מדינה הוא מנכה לו מן חכורו.
כלומר, אם הסיבה לכך שהחוכר את השדה אינו יכול לקיים את התחייבותו כלפי המחכיר היא 'מכת מדינה', אזי אינו חייב לקיים את כל התחייבויותיו כלפי המחכיר.
מהי מכת מדינה? (תחום הפגיעה)
הגמרא (שם) מביאה מחלוקת בשאלה מה נקרא מכת מדינה? רב יהודה אומר שמדובר שנשדפו ''רובא דבאגי". לעומת זאת, עולא סובר שמספיק שישתדפו השדות הסמוכות לשדה שבה אנו דנים. להלכה נפסק (שולחן ערוך חושן משפט סימן שכב סעיף ב) כרב יהודה, אלא שנחלקו הראשונים מה פירוש 'רובא דבאגי'.
לדעת רש"י (שם ד"ה רובא), הכוונה היא רוב הבקעה שבתוכה השדה שנשתדפה. ואילו לדעת הרמב"ם (הלכות שכירות פרק ח הלכה ה) הכוונה רוב השדות של כל העיר. בשו"ת אדמת קודש (חלק א סי' סז) כתב, שמספק יש להכריע שהמוציא מחבירו עליו הראיה. אמנם בנידון דידן, אין לכך נפקא מינה, משום שכיוון שערים שלמות כוסו בשלג, לכולי עלמא יש לראות בשלג 'מכת מדינה'.
האם ניתן להתאמץ ולהגיע לעבודה?
המשנה בבבא מציעא (קג:-קד.) כותבת שאם אדם החכיר שדה, ויבש המעיין, אין החוכר יכול לנכות מסכום דמי החכירה שהוא צריך לשלם, אף שהשדה נוחה פחות לשימוש. הגמרא שם אומרת שמדובר שיבשה רק תעלה קטנה, ואין זו מכת מדינה משום שהחוכר עדיין יכול להביא מים בדליים וכדומה. על פי זה פסק הרמ"א (שם סימן שכא סעיף א):
ואם אפשר לתקנו על ידי טורח ותחבולות אינו מנכה לו.
בנדון דידן, יש לעיין מה דינו של פועל שקשה לו להגיע לעבודה בגלל השלג, אבל הוא יכול להגיע אם ילך ברגל, או יחכה לאוטובוס העובר רק מדי פעם, במקום ליסוע במכונית – האם במקרה זה נחשב השלג 'מכת מדינה'?
על מי ההפסד במכת מדינה
על דין מכת מדינה המובא בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שכא סעיף א) מוסיף הרמ"א (שם):
וכן פסק מהר"ם על מלמד שגזר המושל שלא ילמוד, דהוי מכת מדינה, וכל ההפסד על בעל הבית. ויש חולקין וסבירא להו דמכאן ולהבא בדין חזרה קאי...
לדעה הראשונה, במכת מדינה שגרמה מלמד שלא יוכל לעסוק במלאכתו, המלמד אמור לקבל את מלוא כספו למרות שלא עבד. אמנם ה'יש חולקין' סוברים שעל המעסיק לחזור בו בזמן שיודע שהפועל אינו יכול לעבוד מכוח מכת המדינה, ואז יקבל העובד תשלום רק על העבודה שעשה. גם ה'יש חולקין' מודים, שאם המעסיק לא התנה בפירוש, הפסיד.
הסמ"ע (סק"ו) דחה את הסבר הרמ"א בדעת המהר"ם, וכתב שכוונת המהר"ם היא שכיוון שהפועל רוצה ללמד, וגם בעל הבית רוצה שילמד את בנו, ההפסד הוא על שניהם ויחלוקו. לעומת זאת, הט"ז הסכים לדעת הרמ"א, שכיוון שיש מכת מדינה אזי בעל הבית מפסיד, כיוון ש'מזלו גרם'.
בנתיבות המשפט (סימן שכא סק"א) כתב, שבמכת מדינה השכיר אינו מקבל שכרו, כיוון שלא עבד, כדעת ה'יש חולקין' שמביא הרמ"א.
בשו"ת אבני שיש (חלק א סי' נא) כתב, שאף לדעת הרמ"א השכיר אינו מקבל שכר מלא, אלא כפועל בטל.
נתיבות המשפט (סימן שלד סק"א) כתב, שבמקרה של המהר"ם, אמנם היה אסור למלמד ללמד, אבל הוא עדיין היה יכול לשמש כשמרטף של התלמיד. והיות שמבואר בגמרא בנדרים (לז.) שהסיבה שמלמד רשאי ליטול שכר היא מפני 'שימור התינוקות', והמלמד מוכן לשמור אלא שבעל הבית אינו מעוניין להעסיקו כאשר הוא אינו יכול ללמד בפועל, מגיע לו שכר מלא. מדברי נתיבות המשפט עולה, שכאשר מקום העבודה עצמו סגור מפני השלג, אף אם על ידי מאמץ העובדים היו יכולים להגיע, מגיע להם שכר מלא לכולי עלמא, כיוון שמקום העבודה הוא שאינו מעוניין בעבודה באותו היום.
לסיכום: בניגוד לאונס הקורה לפועל אחד בלבד, שאז הפועל מפסיד את שכרו, הרי שכאשר יש מכת מדינה, הדין שונה. לעניין זה, שלג נחשב מכת מדינה, כיוון שהוא חוסם עיר שלימה. אלא שיש לחלק בין מקרה שבו העובד יכול להגיע לעבודה על ידי מאמצים, לבין מקרה שהוא כלל לא יכול להגיע לעבודה כי כל העיר חסומה, שאז ודאי שהדבר נחשב מכת מדינה. עם זאת, מסתבר שבמקרה שמקום העבודה עצמו סגור, אף אם העובדים היו יכולים להגיע על ידי מאמץ, הדין יהיה כבמכת מדינה.
כמו כן נחלקו הדעות מה הדין במקרה של מכת מדינה. דעת הרמ"א, לפי רוב האחרונים, שהעובד מקבל שכר רגיל. לעומת זאת, נתיבות המשפט פסק שהמעביד רשאי לחזור בו מהעסקת העובד במקרה כזה. למעשה, במקרה של שלג, המעסיק אינו מעוניין לפטר את העובדים, אלא רק שלא יבואו באותם הימים, ולכן יש מקום רב להבין, שגם לשיטת נתיבות המשפט, המעביד יצטרך לשלם שכר מלא לעובדים. שיטה שלישית היא שיטת הסמ"ע, הסובר שהעובד יקבל רק חצי מהשכר.
למעשה, רוב הדעות לפסוק כרמ"א, וכפי שאמרנו, גם לדעת נתיבות המשפט, ייתכן שיש לשלם לעובד שכר מלא. ולכן נראה שיש לשלם שכר מלא לעובד על ימי העבודה שאבדו.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
גליון 43