שנת תשע"א | שבת מסעי

חמדת משפט: עין טובה, חלק ב

המקרה

בבניין רב קומות חדש, רכשו משפחת חיים ומשפחת שלווה דירות סמוכות בקומה החמישית. לצד כל דירה, עמד שטח קטן שעל פי התכנון הראשוני נועד להיות שטח  להנחת מזגנים ותליית כביסה. בפועל, כל השכנים, ביניהם גם משפחות חיים ושלווה סיפחו שטח זה לשטח המגורים של הדירה. משפחת חיים, גם פתחה חלון בקיר, בגודל של כמטר על שני מטרים. החלון עשוי זכוכית אטומה. לטענת מר חיים, הדבר נעשה לאחר אישורה של גברת שלווה.

גברת שלווה, טוענת שמעולם לא הסכימה לפתיחת החלון. החלון המדובר סמוך מאוד לחלון המטבח שלה ובניצב לו, ויש בפתיחת החלון המדובר, משום היזק ראיה משמעותי שכן רואים מקרוב חלק גדול מהמטבח.

מר חיים מודה שמשפרצו את חור החלון בקיר, עוד טרם התקנת חלון קבוע – מחתה גב' שלווה בפניו על החלון. אלא שלטענתו – מראש הסכימה לדבר, ויתכן שכשהסכימה לא הבינה את המשמעות של הסכמתה. עוד הוא טוען, שחלקים מן המטבח, ניתן לראות בכל מקרה מחלון אחר בבית, עליו אין עוררין, כיוון שהוא נוצר על פי התכנון הראשוני של המבנה. למרות ההסכמה מראש, משפחת חיים מוכנה לקבע את החלון באמצעות ברגים, כך שלא ניתן יהיה לפותחו.

משפחת שלווה אינה מסכימה לכך, משום שעצם מציאות החלון, מאפשרת פתיחתו בעתיד, וגם פוגעת בתחושה הבטוחה שלא רואים אותך. לטענתה, על משפחת חיים לסגור את החלון בקיר אבן, או בלבני זכוכית.

בגיליון הקודם, הבאנו את הכרעת בית הדין, שיש בחלון זה היזק ראיה, למרות קיומו של חלון אחר ממנו ניתן לראות חלקים מן המטבח.

לבית הדין נותר לדון בשאלות האם מתקבלת טענת משפחת חיים שפתיחת החלון בהיתר, והאם די בחסימת אפשרות פתיחת החלון.

הדיון

ספק במחילה בנזקי שכנים

כאמור, הצדדים חלוקים בשאלה העובדתית האם החלון נעשה לאחר הסכמה של משפחת חיים, או לא.

בפוסקים, דיונים נרחבים בשאלה מהי הטענה ומהן הראיות הנדרשות כאשר טוען אדם ששכנו מחל על מעשה הנחשב כנזקי שכנים: האם נדרשת חזקת שלוש שנים וטענה להסכמה מפורשת או שדי בכך שהניזק ראה את הנזק פעם אחת ולא מחה. בגיליון זה לא נפתח את הדיון בסוגיה הרחבה, אלא נתמקד בהיבטים ייחודים לטענה של מחילה והסכמה לפתיחת חלון אשר הובילו להכרעה.

מחילה בהיזק ראיה

בראשונים מחלוקת, האם מחילה על היזק ראיה – תקפה. לדעת כמה ראשונים¹, הפגיעה היא כה חמורה, שלא מועילה בה מחילה שכן המוחל רשאי לומר – חשבתי שאוכל להסתדר עם היזק זה, אך הדבר פוגע בי באופן שלא שיערתי, ולכן חובתך להפסיק להזיק לי. וטעם נוסף לשיטה זו הוא,  שבהיזק ראיה יש איסור.

להלכה נפסק בשו"ע שיש אפשרות למחול גם על היזק ראיה².

מחילה צריכה להיות כשהנזק מבורר

הגם שלהלכה יש תוקף למחילה בעניין היזק ראיה, נראה בפוסקים שעל מנת שהמחילה תהיה תקפה, צריך שהמחילה תהיה בשעה שהמוחל מבין את משמעות הנזק. 

לשון הרמב"ן³ היא "והוי יודע שחזקת חלונות והזיזין... מכי מבריר הזיקה ושתק מחל...". ובל' בעל ספר מאירת עיניים על השו"ע⁴ "מכי אתברר ליה היזקו ושתק".

בעל נתיבות המשפט⁵ מרחיב את הדרישה עוד יותר, שכתב "ובפתיחת חלון צריך שיאמר שראה האיך שהרבה פעמים ראה מתוך חלון בהשתמשות שלו ולא הקפיד, עד שנראה בעיני ב"ד שמחל על היזק ראיה".

ובמקרה שלנו הנתבעים עצמם אמרו בבית הדין, שכפי הנראה בשעה שהסכימה גב' שלווה לבניית החלון לא הבינה את המשמעות של חלון סמוך לחלונה. במצב כזה, לא התבררה משמעות הנזק, והוא דומה למחילה בטעות. לכן גם אם היינו מקבלים את דברי משפחת חיים, שלפני שפרצו את החלון שאלו את גב' שלווה והיא הסכימה בעל פה לפריצתו⁶ – ומשראתה את החלון הפרוץ מחתה -  המחילה אינה תקפה.

קיבוע החלון, או החלפתו בלבני זכוכית

בשו"ת אבקת רוכל⁷  נשאל הבית יוסף "על ראובן הרוצה לפתוח חלון על גנתו של שמעון ומניח לפניה שמשית של זכוכית [אטומה]... ושאלת אם יכול לעכב עליו משום היזק ראיה מפני שמחיצה של זכוכית ברוב הימים נשברת".

הבית יוסף משיב ש"נראה דטענה דמשום היזק ראיה אינה טענה מפני שמחיצה של זכוכית הוה מחיצה... שהרי מפסקת וחוצצת היא בפני העין, ... ואין לחוש שמא ברוב הימים ישברו. ניתן ללמוד מדבריו,  שחשש מחמת היזק עתידי אינו מספיק כדי להגדיר את המצב כהיזק ראיה. בענייננו, החשש שהחלון עלול להיפתח לאחר קיבועו, גם אם הרגשה זו מאוד מובנת, אינה מצדיקה לחייב את מש' חיים למצוא פתרון אחר.

ההכרעה

על משפחת חיים לקבע את החלון הקיים באופן מקצועי, כך שלא ניתן יהיה לפותחו, אלא באמצעים מיוחדים.

ערך: הרב סיני לוי

___________________________________________________________

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר