שנת תשע"ח| שבת פרשת כי תבוא

בהמשך לדברינו ב"חמדת ימים" לפרשת 'כי תבוא' תש"ע ותשע"ב, נשתדל להמשיך ולהעמיק בקשר שבין סוף פרשת כי תצא לתחילת פרשת כי תבוא.

פרשת כי תצא מסתיימת בפרשת זכור העוסקת בציווי לזכור את אשר עשה לנו עמלק: "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים", תוך כדי קישור לכניסה לארץ: "וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ..." (דברים כ"ה יח-יט). גם הפרשה הבאה, ממשיכה להדריך אותנו באותו נושא: "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה..." (דברים כ"ו א).

נשאלת השאלה, כיצד הצליח עמלק לפגע בבני ישראל היוצאים ממצרים, הרי הם היו מוגנים באמצעות עמוד הענן, כמתואר במדרש: "ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך, ... והיו (המצרים) מזרקים בהם בחצים ובאבני בליסטרא והיה המלאך והענן מקבלן" (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויהי פרשה ד). המדרש ובעקבותיו רש"י (וחלק ניכר מן הראשונים) מפרשים: "ויזנב בך - מכת זנב, חותך מילות וזורק כלפי מעלה: כל הנחשלים אחריך - חסרי כח מחמת חטאם, שהיה הענן פולטן". לפי זה, עמלק הצליח לפגע במי שלא הסכים לקיים את מצוות ברית המילה, המסמנת אותנו כעבדיו של הקב"ה. לעומת זאת, מצאנו גם דעה אחרת במדרש, שחלק אחר של הראשונים אמצו אותה, ונצטט את "בכור שור": "וכן העושה עול במשקולות אינו ירא אלהים, להכי סמכינן זה לזה". לפי דעה זו, הפסוקים הקודמים לפרשת זכור, הם המלמדים אותנו, כיצד הצליח עמלק לפגע בבני ישראל. וז"ל הכתוב: "לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה:... אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ ... לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: כִּי תוֹעֲבַת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל" (כ"ה יג-טז). העמלקים הצליחו לפגע באותם חלקים של בני ישראל שלא נהגו ביושר במשא ומתן המסחרי שלהם.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בספרו "אורות" (אורות התחיה כ), מחדש חידוש עצום, וז"ל: "יסוד צדקת הצדיקים בכל דור ודור נתמך הוא גם על ידי הרשעים, שעם כל רשעתם כל זמן שהם דבוקים בחפץ לבם לכללות האומה, עליהם נאמר "ועמך כולם צדיקים" (הפטרת כי תבא), וחיצוניות הרשעות שלהם מועילה היא לאמץ כחם של צדיקים "כדורדיא לחמרא" (כמו השמרים שנמצאים בתחתית חבית היין, שאם נוציאם היין יתקלקל)... (על זה נאמר בתהילים) "שלח ידו בשלומיו, חלל בריתו" ". גם קטורת הסמים המכפרת ומנקה, איננה כשרה ללא המרכיב של ה"חלבנה" שריחה גרוע ביותר.

המסקנה העקרונית היוצאת מן הדברים היא כפולה. א. הענן פולט ואיננו מגן לא על מי שכופר בבריתו של אברהם אבינו ולא על מי שמרמה במסחר. שני הדברים הם הכרחיים, כדי לקבל הגנה משמים נגד אויבינו. ב. עם כל הביקורת על שני החטאים, הארץ מובטחת לכלל ישראל, כולל הרשעים, ובדרך אליה איננו יכולים לוותר על אף יהודי, גם מי שהענן פלט אותו. אם עמלק ינצל את חולשתם כדי להתקיפם, אנו נזכור זאת ולא נשכח.

הבה נתפלל שנהיה כולנו בבחינת "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ"
(ישעיהו ס' כא).