שנת תשס"ה | שבת פרשת תזריע

שו"ת במראה הבזק

ציריך, שוויץ Zurich, Switzerland
אדר ב', תשנ"ב

הקדמת הקידוש בליל הסדר לפני צאת הכוכבים (לצורך זקנים)

שאלה
הקהילה מארגנת תמיד סדר עבור נצרכים וזקנים שאין להם אפשרות לארגן סדר לבד. לקהל מבוגר קשה לחכות לקידוש עם צאת הכוכבים (10:21). הרב נתבקש לקדש מיד אחרי השקיעה 18:15. הוא מאוד היה רוצה למצוא דרך לברך על ארבע כוסות בלילה ממש. האם יש צד לא לצרף את הכוס של קידוש למנין הכוסות ולהכניס כוס רביעית במקום אחר בסדר? הסדר הציבורי בין כה יגמר די מוקדם והרב חושב להמשיך בביתו, עם שאר בני המשפחה.

תשובה
זמן חיוב מצוות ליל הסדר הוא לאחר צאת הכוכבים[1]. לכן יש לסדר את כל מצוות הלילה לאחר צאת הכוכבים, דהיינו – ארבע כוסות הכוללות את הקידוש[2], מצוות ההגדה וחיוב טיבול ואכילת כרפס שהוא חלק ממצוות ההגדה (כדי שישאלו התינוקות)[3] וחיוב אכילת מצה ומרור. בדיעבד יוצא אדם ידי חובת קידוש גם כשנעשה קודם צאת הכוכבים, ואין צריך לחזור ולקדש[4].
בשעת הדחק, למשל כאשר יש חשש, שיהיו אנשים שימנעו עצמם ממצוות החג בגלל האיחור, יש לסדר את הקידוש לפני צאת הכוכבים באופן ששאר מצוות החג יהיו לאחר צאת הכוכבים, היינו, אחר קידוש יטלו ידיים לאכילת כרפס, יברכו ברכת "בורא פרי האדמה"[5] ויכוונו להוציא גם את הכרפס שיאכלו לאחר מכן וגם את המרור ויאמרו סדר ההגדה. בהגיע שעת צאת הכוכבים יחזרו ויאכלו כרפס[6] יסיימו ההגדה ויכללו בה פירוש פסח מצה ומרור[7], יברכו ברכת "גאל ישראל" וישתו כוס שני.
עורך הסדר יכול לברך את כל הברכות של הסדר כדי להוציא את הקהל ידי החובה[8], לרבות ברכות "הגפן" על ארבע הכוסות, ברכת "בורא פרי האדמה" על אכילת הכרפס וברכת "המוציא" על אכילת המצה[9], אך לא ישתה ולא יאכל איתם[10].
ברכת המזון יברכו הם. אם אינם יודעים לברך ברכת המזון, יקרא איתם מלה במלה[11]. אחר כך ילך לביתו, יקדש ויערוך כל הסדר כמשפטו.

--------------------------------------------------------------------------------

[1] שו"ע (אורח חיים סד' תעב א), "משנה ברורה" (שם ס"ק ד-ה), "כף החיים" (שם אות ד).
[2] "תרומת הדשן" (תשובה קלז), "משנה ברורה" שם, "כף החיים" (שם אות ד).
[3] מהרי"ל, (מנהגים סדר ההגדה אות ז'), "תרומת הדשן" שם.
[4] "כף החיים" (שם אות ו). "חידושי חתם סופר" (ריש פרק ערבי פסחים ד"ה שתחשך) כותב שאף לכתחילה יכול אדם לקדש בליל-פסח קודם שתחשך.
[5] שהרי אין יוצאים בזה ידי חובת מצות כרפס, ולכן לא יכול אחד לברך בברכת הנהנין להוציא אחר בה.
[6] "כף החיים" (שם אות ו).
[7] משנה פסחים (קטז ע"א), רשב"ם שם.
[8] שו"ע (אורח חיים סי' תפד, א) "ואי בעי לאקדומיה להנך".
[9] שם ו"משנה ברורה" (שם ס"ק ט).
[10] "ולא יאכל ולא ישתה עמהם" – טור (סי' תפד), ו"בית יוסף" באר שם: "אסור לאכול בליל הפסח ב' סעודות דמיחזי כאוכלשני פסחים".
[11]שו"ע (שם סעיף א).
 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר