|
 שנת תשס"ה | שבת פרשת בחוקותישמורות טבע ופארקים לאומיים לעתיד לבא!? (שיטת רבי שמעון בר יוחאי)הרב יוסף כרמלהתורה מבטיחה לעם ישראל כי בזמן שעם ישראל יהיה במצב של "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"
התוצאה תהיה:
"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ: וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִש אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם: וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כ"ו, ג-ו).
פרשיה זו מזכירה לנו את הפרשיה השניה של קריאת שמע "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם"
התוצאה תהיה:
"וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ" (דברים י"א, יג-טו).
בשתי הפרשיות מצב רוחני טוב מביא בהכרח לשפע כלכלי הנובע מגשמים בעתם. מוסיפה הפרשה שלנו, גם הבטחה לשלום שיבטיח בטחון אישי בשני תחומים:
1. האויבים (אפילו-רש"י) לא יעברו בארץ-"וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם".
2. החיות הרעות לא יזיקו-"וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ".
נחלקו תנאים בבאור העניין:
"והשבתי חיה רעה מן הארץ, ר' יהודה אומר מעבירם מן העולם (החיות הטורפות יעלמו ויכחדו מן העולם), ר' שמעון (בר יוחאי) אומר משביתן שלא יזיקו, (מביא רשב"י הוכחה לשיטתו) אמר רבי שמעון אימתי הוא שבחו של מקום בזמן שאין (בנמצא) מזיקים (חיות טרף), או בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים, אמור בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים (החיות הטורפות נמצאות אבל הן אינן מזיקות)" (ספרא בחוקותי פרשה א פרק ב).
מדוע מצב זה איננו כלול בשכר המופיע בפרשיה שניה של קריאת שמע? כדי להבין את התשובה נעיין במחלוקת נוספת של רבי שמעון בר יוחאי עם רבי ישמעאל, בשאלה מאוד עקרונית, גם כיום. הם חולקים בשאלה עד כמה אידאלי המצב של התנתקות מעולם המעשה:
"תנו רבנן: וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, - מה תלמוד לומר - לפי שנאמר: (יהושע א') "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך", יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ- הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל
(לפי דעתו של רבי ישמעאל גם במצב אידאלי אדם צריך לעסוק בישובו של עולם ואין זה סותר את השאיפה של "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך");
רבי שמעון בן יוחאי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה..., תורה מה תהא עליה? אלא: בזמן שישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי אחרים... ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי עצמן, שנאמר: (דברים י"א)" וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ" " (מסכת ברכות דף לה ע"ב).
המסקנה המפתיעה מסוגיא זו היא כי לשיטתו של רשב"י, פרשיה שניה של קריאת שמע איננה מבטאת מצב אידאלי. בעלי התוס' במקום כבר שאלו-היתכן? והרי הכותרת של הפרשה היא " וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי"? ותרצו- "וי"ל דמיירי (בפרשיה שניה של ק"ש) ודאי שעושין רצונו אבל אין עושין רצונו כל כך דאינם צדיקים גמורים" (שם, ד"ה כאן בזמן).
מסביר המהרש"א (שם) שדיוקו של רשב"י מתבסס על כך שבפרשיה שניה של קריאת שמע חסר הביטוי המופיע בפרשיה הראשונה בלבד והוא "בכל מאודך". ביטוי זה מתפרש על ידי חז"ל על ענייני ממון ורכוש "ובכל מאדך- בכל ממונך" (משנה מסכת ברכות פרק ט משנה ה).
מסביר רבנו מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל ה"משך חכמה" כי בשתי המחלוקות באה לידי ביטוי אותה השיטה. רבי שמעון בר יוחאי לשיטתו, כי המצב האידאלי הוא "כניסה למערה" וניתוק מוחלט מהוויות העולם הזה. מצב זה של אי עיסוק בפרנסה כלל וכלל ודבקות בתורה בלבד, הוא זה שמאפשר מצב בו החיות הרעות מצויות בעולם אבל אינן יכולות להזיק לצדיק הגמור.
מה משמעות הדברים הלכה למעשה? הגמרא בסוגיא (שם) מסכמת "אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל - ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחאי - ולא עלתה בידן". לפי זה יש בכל דור יחידי סגולה המסוגלים לנסות להגיע למדרגה של רשב"י ואז הם יהיו פרושים לגמרי מהויות העולם הזה, מענייני ממון וצבירת רכוש ומאידך גיסא יהנו מהגנה מפני מזיקים גם אם הם עדיין קיימים בעולם ופרנסתם לא תהיה מוטלת על שכמם. לעומתם הרבים- יעשו רצונו של מקום, על פי שיטת רבי יהודה ורבי ישמעאל, על ידי עבודת ד' בכל לבבם בכל נפשם, יחיו חיים יהודיים מלאים בבחינת "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" אבל במקביל יעסקו גם בישובו של עולם. הפתרון לבעיית החיות הרעות בדרגה זו הוא על ידי פיתוח העולם מצד אחד והבטחת אזורי מחיה-שמורות טבע בהם יוכלו להמשיך ולהתקיים בלי לאיים על בני האדם.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
בחוקותי