|
 שנת תשע"ט| שבת פרשת משפטיםשו"ת במראה הבזק: שיפוץ בית כנסת ע"י השלטונות בתנאי שישמש גם אולם לאירועים שונים(מתוך ח"א) וינה, אוסטריה Vienna, Austria ניסן, תש"ן
בית כנסת בכפר, שאין שם יותר יהודים, והוא בבעלות של קהילת וינה. השלטונות הנוכריים רוצים לשפץ אותו (במצב הנוכחי הוא עומד ליפול), באם נתיר להם להשתמש בו כאולם לקונצרטים ותערוכות. יש כמה צדדים לשאלה: 1. אם לא נסכים, בית הכנסת ייפול ויצא חילול השם. שיגידו: "היהודים היו נגד שיפוץ והצלת בניין של בית כנסת". 2. אולי אפשר להתיר את השימוש באולם, אם יעשו מחיצה מסביב לארון הקודש, וחלק קטן יישאר כבית כנסת? 3. למכור לא שייך, כי הם מציעים מחיר קטן מאד, בנימוק שהם יוציאו כסף רב על השיפוץ. שאלת הבהרה לגבי שאלת כבודו, בדבר בית הכנסת שבכפר, נבקש מספר פרטים להבהרה. בשאלה נכתב "למכור — לא שייך, כי הם מציעים מחיר קטן מאד, בנימוק שהם יוציאו כסף רב על השיפוץ". לא ברור לנו, אם כוונת הקהילה לתת את המבנה לשלטונות במתנה, כך שתהיה להם בעלות גמורה על המבנה (ולפיכך, לא תהיה אפשרות בעתיד לתבוע לעצמם שימוש בבית הכנסת), והספק הוא מפאת שרוצים לתת במתנה. (ואולי ייקר דבר זה את שם היהודים שתורמים לרווחת הכלל). כיוון, שלמכור אינו משתלם. שהרי התמורה שיקבלו מסתכמת בפרוטות. ואולי, הספק הוא אחר: הקהילה מעוניינת לשמור על בעלותה במבנה ביהכ"נ, ורק לאפשר לשלטונות, לשפצו ולהשתמש בו. והסיבה שאינם מוכרים אותו עתה היא, מפני שבמצב הנוכחי לא יקבלו בעדו תמורה הולמת. ותקוותם בעתיד, למכור את חלקם (אחר השיפוץ), תמורת סכום גבוה יותר. ייתכן על דרך זו שקיימים שיקולים נוספים, העומדים מאחורי ההחלטה שלא למכור (כגון: שיש אפשרות, שירצו להשתמש בעתיד בביהכ"נ לתפילה כגון: שיעברו לאיזור יהודים או לצורך כינוס יהודי שייעשה בכפר וכד') ואשר פירוטם חשוב, לפסיקה בענין זה. כמו כן, נבקש לדעת מהו מקור בעלותה של קהילת וינה על בית הכנסת. האם גרים כעת בווינה מראשי הקהל, של קהילת היהודים של אותו כפר, שהיתה בידם הסמכות להחליט בגורלו של בית הכנסת. או שמא, התפזרו כל המתפללים המקוריים של בית הכנסת. כך, שמחוקי המדינה, ניתנה הבעלות הממונית, על רכוש בית הכנסת הנטוש, לידי קהילת וינה. תקוותנו שלאחר קבלת ההבהרות נשלח פסק הלכה תוך ימים ספורים. תשובה (בהתאם להבהרות שנתקבלו טלפונית) בשו"ע או"ח, סי' קנ"ג, סעיף י"א פסק: "ביהכ"נ... יכולין ליתן במתנה דאי לאו דהוה להו הנאה מיניה לא הוו יהבי ליה, הדר הוי ליה כמכר". והביא המשנ"ב שם, ס"ק ס"ו, את מח' הראשונים: "היינו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר" והיא שיטת הר"ן, ובפשטות אזיל לשיטתו, שתקנו רבנן קדושה לביהכ"נ. ו"י"א דאפי' בלא מעמד אנשי העיר נמי יכולים" והיא שיטת הרמב"ן1, ובפשטות אזיל לשיטתו, שדין ביכ"נ כדין תשמישי מצווה. אף שהרבה אחרונים2 חששו להלכה לשיטת הר"ן, להצריך מעמד אנשי העיר, במקרה שלנו שהמקום הוזנח לחלוטין ע"י יושביו היהודים, והאפשרות שיחזרו לשם ליסד שוב קהילה הוא קלוש, אין צורך במעמד אנשי העיר3. ע"כ, קבלת תעודת הוקרה ע"י המוסד העירוני, שיונצח גם ע"י שלט מתאים במקום עצמו, וכפי המוצע גם הקדשת חדר זיכרון לקהילה שהיתה ואיננה, יש בה משהו מקידוש השם ויכול לשמש תמורה מספיקה. הפעולות שתיעשנה ע"י קהילת וינה, מן הראוי שלא תיעשנה ע"י הקהילה ונציגיה בתור ז' טובי העיר (מכיוון שלא נבחרו ולא נתמנו כטובי המקום שבו נמצא ביהכ"נ), אלא ע"י בית דין שבווינה, שבתור עיר מרכזית משמש באופן טבעי גם בי"ד של ערי וכפרי הסביבה4, והם האפוטרופסים הטבעיים, שרשות בידם לפעול מכוח בי"ד, וגם הפקר בי"ד הפקר הוא. ישנה עצה נוספת המובאת באחרונים: לאתר איש עמותה או גוף אחר העומדים לבנות בית הכנסת בכל מקום שהוא, ולמכור להם תמורת סכום נאות את מבנה בית הכנסת המדובר5. ע"י מכירה זו יוצא בית הכנסת לחולין6 (חוץ מלשימוש בזוי של ד' דברים). במעות המכירה יש להשתמש לדבר שבקדושה. את המעות הנ"ל יתנו נציגי קהילת וינה לצורך בניין בית הכנסת של הקונים7 ויהא זה שימוש הקודש שייעשה במעות. ובכדי שלא יהא מנכרא הערמה - יראו נציגי קהילת וינה לבקש מקוני ביהכ"נ שיתלו שלט קטן בבית הכנסת החדש המביע תודה לקהילת וינה על השתתפותם בבניין ביהכ"נ, ואולי אף יוסיפו משלהם מעט תרומה עבור זה. בשלב שני ימנו קוני ביהכ"נ שבכפר את נציג קהילת וינה שיהא שליח בשמם לתת במתנה את ביהכ"נ למועצה המקומית של הכפר, וכן להיות שליחם לעמוד על קיום התנאי שבמתנה. המתנה צריכה להיות מותנית בכך שהעיריה לא תעשה במבנה בית הכנסת אחד מד' דברים הבזוים, ויש להדגיש בזה שבמסגרת השיפוץ לא יעשו ארגון מחדש של אולם התפילה כך שיהיו בו בתי כסא וכד'. כמובן, לא תורשה עריכת קונצרטים או אירועים אחרים בעלי אופי דתי נוצרי וכד'. בוודאי, רשאים שלוחי בעלי ביהכ"נ החדשים, לבקש או להתנות מהעיריה שיקימו חדר זיכרון למתפללי ביהכ"נ שנפלו וכד'8. יש לציין שקיימת גם אפשרות של הריסת ביהכ"נ עקב מצבו הרעוע. 1 אג"מ או"ח, סי' נ"א, ענף ג', רצה לבאר ע"פ חידושו שם, את שיטת הרשב"א אף שהוא סבור שאין צריך מא"ה, במתנה, יכול לסבור כר"ן שתקנו רבנן קדושה לביהכ"נ, אעפ"כ יכולים ז' טובי העיר בלא מעמד אנשי העיר לתת במתנה, וטעמו מפני האומדנא הגדולה שמסכמת דעתם של אנשי העיר למתנה, והווי כידוע דעתם אף בלא מא"ה. ייתכן שטעם זה אינו מספיק במקרה שלנו, כי אי אפשר לקבוע בפסקנות, שבאי ביהכ"נ דעתם מסכמת לתת לשלטונות הנוכרים. 2 פמ"ג, מש"ז, ס"ס קנ"ג, להלכה. משפטי עוזיאל או"ח, סי' ד', אף בדעת הרמב"ם והמחבר. 3 המגן אברהם ס"ק י"ב כתב בשם המבי"ט, והובא במשנ"ב, סי' קנ"ג, ס"ק ל"ג, אפי' ביהכ"נ של כרכים אם אינם מתפללים בו יכולים למכרו. 4 כמו שמצינו בריש מס' מגילה על בני הכפר שמקדימים ליום הכניסה, ופרש"י כוונתם - שמתכנסים שם לשם משפט, וכן מצינו בסנהדרין שמקום מושבה בערי חומה, ומשמשת כמוסד השיפוטי של כל המחוז. עיין בהרחבה בספר עמוד הימיני של מרן הגר"ש ישראלי. 5 שו"ע, סי' קנ"ג, סעי' ז'. 6 שם סעי' ט'. 7 ואף שדן המנחת יצחק, ח"א סי' קי"ט, אי בעי למכירת ביהכ"נ שיצטרך לדמיו דווקא לעילוי בקודש (ולא די בצורך שווה), נראה להקל בזה, ואף שאר האחרונים לא החמירו בזה. 8 תנאים אלו מן הראוי לדרוש גם לפי הדרך הראשונה, עיין בחת"ס סימן ל"א. הובאו דבריו בשדי חמד חלק ו', עמ' 295 אות ט"ז.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
משפטים תשע"ט
משפטים תשע"ט
