|
 שנת תש"ף| שבת פרשת תולדותשו"ת במראה הבזק: קניית גבינות מביח"ר של גויים – גבינות עכו"ם וכשרות המעמיד(מתוך ח"א) וולינגטון, ניו זילנד Wellington, New Zealand מרחשוון, תנש"א שאלה בנוגע לגבינות שונות. בסביבתנו שלשה בתי חרושת לגבינות לפי הפירוט הבא: א. ביח"ר לגבינה צהובה קשה, מאריכת ימים. משתמשים שם ב"רנט"1 לא כשר. אבל לפני שנתיים-שלש סוכם עימם, שאחת ל- 3 חודשים הרב מגיע בתחילת שבוע ומכין, ב"רנט" כשר, גבינה לצרכנים היהודים. לאחרונה, בשל ביקוש של צמחונים החילו להשתמש באותו רנט לסוג גבינה מיוחד לטבעונים. שאלה: האם מותר, בדיעבד, לאכול מן הגבינה הנ"ל, בידיעה שנעשית מ"רנט" כשר, אבל לא היה משגיח בשעת המעשה? ב. ביח"ר לגבינה רכה, יוגורט, קוטג' וכו'. לאחר התערבותי, היחלו להשתמש אך ורק ב"רנט" כשר. לא לצורך העמדת הגבינה – לדבריהם – כי הם משתמשים ב100 ל- 4000 ליטרים. שאלתי: האם מספיק לכתחילה בביקורת אקראית? ג. ביח"ר לגבינה דליקטס, בטעמים שונים. חלק צהובה, חלק לבנה קשה, וחלק עם תבלינים שונים, חצי קשה. כולם טובים לאכילה במשך חודש-חודשיים, בלבד. בכולם משתמשים ב"רנט" כשר, כי הוא יותר פופולרי ומיוחד לצמחונים. שאלתי: האם אפשר להתיר כל הגבינות? חלק מהגבינות, בידוע שמשתמשים ב"רנט" כשר כל הזמן. שאר החומרים גם כן כשרים. לידיעתכם: קשה לשמור כאן על רמת כשרות למהדרין. ואנו משתדלים לעודד אנשים לרכוש ולצרוך – מה שיותר כשר, ולפסול – מה שבבירור לא כשר. כמו כן אין אפשרות להעמיד משגיח יומי, כאשר אחוז היהודים כאן מזערי. אין אפשרות חוקית ליבא גבינות כשרות מחו"ל, בגלל איסור הממשלה. תשובה א. אפילו יש ידיעה ברורה, שהגבינה הנעשית על ידי גוי היא ממרכיבים כשרים, כל שאין משגיח יהודי בשעת עשיית הגבינה2, היא בכלל גזירת חז"ל על "גבינות עכו"ם" ואסורה באכילה3. לפיכך, אין לאכול מהגבינה הצהובה המיוחדת לטבעונים, אף שבעשייתה משתמשים ב"רנט" כשר. ב. יוגורט – יש לדונו כחמאה4. דינו קל יותר מפני שלא נכלל בגזירת "גבינות עכו"ם". לפיכך, אם יש ידיעה ודאית, שהגוי משתמש ב"רנט" כשר להכנת היוגורט, מותר לאוכלו5. ל"ודאות" ייחשב כל שיש התחייבות – בעלת תוקף בחוקי המדינה – מצידו של יצרן היוגורט, להשתמש ב"רנט" הצמחי בלבד. כגון, שיציין על המוצר שהוא מתכולה צמחית בלבד6 (בהנחה שיש במדינה חוק האוסר אונאה בפרסום מעין זה). כמו כן, רצוי אף – במידת האפשר – לערוך ביקורות אקראיות במפעל, לבחון אם אמנם עומדים הם בהתחייבות שנתנו7. הערה: ביוגורט עשויים להיות מרכיבים אחרים – מלבד ה"רנט" – שיש להסתפק בדבר כשרותם. ולכן, כל האמור לגבי ה"רנט", נכון גם לגביהם. בדין הגבינה הלבנה והקוטג' – התחבטו הפוסקים אם נכללו בגזירה של "גבינות עכו"ם". לפיכך: עדיף לכתחילה –במידה והדבר אפשרי – לסכם עם בעלי ביהח"ר על ייצור מוגבל של גבינות, לצריכת הקהילה היהודית, שיצויינו בציון מיוחד. ואשר אותם מתחייבת הקהילה, בהתניה מראש בחוזה התקף בחוקי המדינה לקנות, לצורך שיווקם בחנות המיוחדת של הקהילה (אם יש כזאת)8. אם יש מניעה טכנית כל שהיא, ליישם פתרון זה, ניתן להקל ולדון את הגבינות הללו, כדין היוגורט והחמאה דלעיל9. ג. בביח"ר לגבינה דליקטס, יש להתיחס לגבינות הקשות – בין שהן צהובות ובין שהן לבנות – כדין הגבינה הצהובה שבסעיף א'. שאין להתיר אכילתן, אלא אם כן נעשו בהשגחה של יהודי. גבינה חצי קשה, יש להתייחס אליה כגבינות הרכות שבסעיף ב'9. ______________________________________________________________ 1 החומר הגורם לתהליך היווצרות הגבינה — "מעמיד". (הע' העורכים). 2 רמ"א יו"ד, סי' קט"ו, סעיף ב'. ואף שבש"ך חלק על הרמ"א, ולא הסתפק בראיית ישראל, הכריעו הפוסקים האחרונים כרמ"א עיין בפת"ש שם ס"ק ו'. 3 שו"ע שם: "ואפילו העמידוה בעשבים אסורה". 4 הבהרה: בחמאה של עכו"ם למ"ד המקל, יש שני פנים של קולא: א. איננו חמור בחומרת גזירת "גבינות עכו"ם", רק שעשוי להיות אסור באכילה בנסיבות מסויימות אפילו ברור שעשוי ממרכיבים כשרים. ב. חמאה של עכו"ם הבאה לפנינו, אף שעל כרחך יוצרה מחלב — איננה באיסור "חלב עכו"ם". כוונתינו בקביעה שהיוגורט — כחמאה, היתה לענין הראשון. אך להוציא מחשש "חלב עכו"ם" — אין לנו, ולזה, צריך לסמוך על היתר האג"מ ב"חלב הקאמפניס". 5 כן נראה, שבמקומכם ניתן להמשיך ולנהוג כ"מקום שנוהגים בו (בחמאת עכו"ם) היתר". 6 בהסתמך על פסקיו של ר' משה פיינשטיין באג"מ יו"ד, ח"א, סי' מ"ז-מ"ט. 7 שעל ידי זה מירתת טפי. שמקרב החשש שייתפסו ויימסרו לשלטונות. שבידם להענישם בעוברם על החוק. 8 ע"פ מש"כ בש"ך, שו"ע יו"ד, סי' קט"ו, ס"ק כ'. אפילו לחומרתו שלא מהני ראיית ישראל. מ"מ מהני ב"קונים סכום גבינות ממנו", שעל ידי זה הגבינות בשעת עשייתן של ישראל. אמנם, יש להסתפק בכוונת הש"ך, שמא לא הקל רק בהתקיים שני התנאים: א. שקונים הגבינות מתחילה מהגוי. ב. ישראל רואהו. וכן נראה קצת שלמד במטה יהונתן, ובאג"מ יו"ד, ח"א, סי' נ', שכתב שם: "עכ"פ ראיית הישראל דווקא בעינן, אף במקומות שמעמידין בפרחים". ומ"מ נראה להקל בצירוף השיטות שעל גבינות רכות, לא היתה גזירת גבינות עכו"ם כלל. ובלא"ה כתבנו לקמן, שבדחק יש לסמוך על זה, אף בלא צירוף. 9 באג"מ יו"ד, ח"א, סי' נ', לא פשט הספק גבי גבינה חצי קשה. וסיים "למחות באלו שאוכלין אותו — אין צריכין" ולשון דומה כתב גם בענין גבינת קוטג' חיו"ד ב', סימן מח. ובגבינה לבנה ניתן להקל יותר ברווח  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
תולדות תש"ף
תולדות תש"ף
