|
 שנת תשס"ב | שבת פרשת עקבפרשת שבועהארץ שבה לא מחשבים חשבונותבשבועות האחרונים הגיעו ארצה מאות משפחות מארה"ב ש"עשו עליה", תרתי משמע. זאת למרות המצב הביטחוני והכלכלי. כיצד ניתן להסביר תופעה זו וכיצד ניתן לעודד אותה? איך ניתן לקרא לעליה מארצות הרווחה, בעת משבר כלכלי בארץ ישראל? כיצד אפשר לתת לאנשים תקווה ריאלית שהם יצליחו גם כאשר ה"מספרים" הכלכלים, בקטן ובגדול, אומרים לכאורה את ההפך? השיטה היא: קרא להם "לסגור את העיניים" כדי ש"עיניים" אחרות יפתחו. התורה מלמדת אותנו שארץ ישראל היא ורק היא הארץ אשר "תמיד עיני ה' א-קיך בה מרשית השנה ועד אחרית השנה" (דברים יא, יב). ההשגחה בארץ ישראל שונה. זו השגחה מיוחדת בכל רגע ורגע, ההחלטות לא מתקבלות ונקבעות מראש, הקב"ה תמיד מעורב באופן פעיל בנעשה בארץ. נדגים זאת בשאלת ירידת הגשמים והפרנסה. הגמרא בראש השנה מקשה "אמר רבי יוחנן: גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם, שנאמר (ישעיהו ו) "השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו … ולבבו יבין ושב ורפא לו"… מתיבי: (דברים י"א יב) עיני ה' אלהיך בה - עתים לטובה עתים לרעה. עתים לטובה כיצד? הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה, ופסקו להם גשמים מועטים, לסוף חזרו בהן. להוסיף עליהן - אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה. אלא הקדוש ברוך הוא מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן, הכל לפי הארץ" (ראש השנה יז ע"ב). לפי הסבר זה, בארץ ישראל ובכל העולם, כמות הגשם, לדוגמא, נקבעת בראש השנה ולא תשתנה בין אם נעשית תשובה במהלך השנה, או ח"ו להפך. אך בארץ ישראל ההתנהגות שלנו והשגחתו של הקב"ה ישפיעו על הדרך בה הגשם הזה יינתן. אותה כמות גשם, אם היא תינתן בזמן המתאים ובמקום המתאים ברכתה תהא מרובה, ואילו צירוף לא נכון, יכול במקרה הטוב לא להועיל ובמקרה יותר גרוע להביא שטפונות הרסניים. לפי זה "עיני ד' " כמשל, הן הקובעות בארץ ישראל איך תיושם ההחלטה שנתקבלה בראש השנה. כמה פסוקים אחרי כן התורה אומרת "ואכלת ושבעת" (דברים י"א, טו). מסביר רש"י " - הרי זו ברכה אחרת, שתהא ברכה מצויה בפת בתוך המעים". לפי פירושו אנו למדים כי אדם שבע לאו דווקא בגלל כמות האוכל ואיכותו, אלא שהדבר תלוי בברכה שהקב"ה שולח ברכה במעי האדם והיא הנותנת לו את הרגשת השובע. הרב זאב לף אמר רעיון נפלא, על הפרשה, אשר פותח לנו אפיק שלישי. כתוב "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל …" (דברים ח' ט). מסביר הוא, שיש לארץ ישראל מעלה מיוחדת גם אם אדם אוכל בה רק פרוסת לחם פשוטה, במקום כל מיני מעדנים, זה לא בהכרח מתוך "מסכנות". בארץ ישראל, אדם יכול לחיות בהרגשה, כי בגלל כל המשימות החשובות שיש לעשות כאן, אתה לא צריך יותר מלחם. כלומר, בחיים מלאי תוכן המבוססים על סולם ערכים משופר, משכורת אשר נראתה כי איננה מספיקה לצרכים הבסיסים של החיים, פתאום מתברר שהיא מספיקה לכל הצרכים האמיתיים של החיים. נוכל אם כך לסכם כי בארץ ישראל, ככל שאנו סוגרים יותר את עינינו, כך הקב"ה פותח יותר את ידו, וזו עסקה משתלמת. "אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין (שלנו)" (תענית ח' ע"ב). כאשר עיני אנוש מוסרות, אז העיניים מלמעלה יכולות לתת את ברכתן.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
