|
 שנת תשס"ח | שבת פרשת ואראהלא דבר הוא!הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"כמה וכמה פעמים כבר כתבנו ב"חמדת ימים" אודות שתי הרמות האמונה ושני מהלכי הגאולה ממצרים, שמבוססים עליהן. המהלך המרכזי של דברינו היה בנוי על העקרונות הבאים: פרק ו החל מפסוק ב - מתאר את ההתגלות הראשונה של הקב"ה אל משה והניסיון לשכנע אותו לצאת למשימה של גאולת העם בכח הדיבור האלוקי. משה בשליחות המקום ישכנע בדבריו הנבואיים את פרעה לשלח את העם, ואת העם להאמין בשליחותו ובבשורת הגאולה. משה אמור לדרוש מהעם להאמין כי הקב"ה שלח אותו על מנת לקיים את ההבטחה לאבות וכי אכן הגיע הזמן לממש את ברית בין הבתרים. משה סירב לקבל על עצמו את השליחות. טענתו הפורמאלית המופיעה פעמיים היא: "וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם" (שמות ו' יב ועיינו גם בפסוק ל). טענתו העקרונית היא כי העם איננו בשל לדרישה אמונית כה גבוהה, המבוססת אך ורק על שמיעת הדיבור האלוקי. לכן בהתגלות השנייה ליד הסנה (אין מוקדם ומאוחר בתורה) שולח הקב"ה את משה מצויד במטה ובאותות. באמצעות המעשים המופלאים, ישכנע משה את פרעה ואת העם.
בשלב ראשון תבוסס אמונת העם על המופתים והאותות, ששיאם יהיה בקריעת ים סוף. בסופו של התהליך הם יגיעו למעמד הר סיני, שם הם יתעלו למדרגת אמונה המבוססת על שמיעת הדיבור האלוקי.
לכן ספר שמות נחלק לשניים. החלק הראשון עד פרק כ' - החלק של "לפני הדיבור" - לפני מעמד הר סיני. ומפרק כ' החלק של "אחרי הדיבור". על כן, רוב רובן של הפרשיות בחלק של "לפני הדיבור" פותחות ב"ויאמר" ולא ב"וידבר" (פרק ו' הוא ה"יוצא דופן" העיקרי).
נוכיח השבוע את הרעיון מכיוון חדש. המטה מוגדר: "וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת" (שמות ד' יז). אכן מיד אחרי מתן תורה - "אחרי הדיבור" המטה "נעלם" עד להופעתו המחודשת בספר במדבר (נשתדל להסביר מדוע בהזדמנות אחרת).
מכות מצרים חולקו לקבוצות בידי רבי יהודה: "דצ"כ עד"ש באח"ב". בכל המכות בקבוצת המכות הראשונה מופיע המטה. בקבוצת המכות האחרונה - מופיע המטה בשתי המכות הראשונות. המטה איננו מופיע כלל וכלל בקבוצה האמצעית. במרכז הסדרה האמצעית מצויה מכת ה"דבר". עיון בפרשיה מוכיח בבירור כי ה"שרש" המנחה בה הוא "דבר". וז"ל הכתוב:
"(א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי: (ב) כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ וְעוֹדְךָ מַחֲזִיק בָּם: (ג) הִנֵּה יַד יְקֹוָק הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִּים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד: (ד) וְהִפְלָה יְקֹוָק בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם וְלֹא יָמוּת מִכָּל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר: (ה) וַיָּשֶׂם יְקֹוָק מוֹעֵד לֵאמֹר מָחָר יַעֲשֶׂה יְקֹוָק הַדָּבָר הַזֶּה בָּאָרֶץ" (ט' ).
כמה מתאים לדברינו!
עובדה מעניינת נוספת:
"בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו" לא נאמר!! (עיינו כגון שמות ז כו) התורה נוקטת דווקא "בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו"!
הלא דבר הוא!
הבה נתפלל שנזכה כי העם יתחזק באמונתו ויחזור לאותה דרגת אמונה של מעמד הר סיני כמובטח בכתוב:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה
הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם
וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְקֹוָק" (שמות י"ט).
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
פרשת וארא
פרשת וארא