שנת תשס"ד | שבת פרשת חקת

החיוב למנות סנהדרין ובתי דין / חלק תשיעי

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

השבוע נסביר את שיטת הרמב"ם לפי דעתו של מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל. כפי שכבר נתבאר הרמב"ם מחייב בארץ ישראל בית דין בכל פלך ופלך ולא ברור מה מקורה של הלכה זו. לעומת זאת הרמב"ם איננו מזכיר חובה לבני שבט מסויים להיות נידונים דווקא בבית דין המיוחד לשבטם, מה שלכאורה כן מפורש בפסוק "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים ט"ז יח). מסביר מו"ר "שמה שנקטה התורה "לשבטיך" הוא לא מצד ההקפדה על השבטים, אלא מאחר שהחלוקה הראשונה (עד סוף בית ראשון) הייתה לפי שבטים, נקטה התורה "לשבטיך"לסימנא בעלמא, והכוונה בעיקר – לפלכים ומחוזות" (עמוד הימיני סימן ב סע' יג). לפי זה אכן בכל עיר מוקפת חומה היו א. בית דין של העיר    ב. בית דין של האיזור . בלשון תורה בית הדין ה"שבטי" בלשון חז"ל והמב"ם בית הדין ה"פלכי". שני בתי הדין ישבו דווקא בבתי ערי חומה בגלל קדושת המקום. (זכינו אם כן לדין כי כשם שבית הגדול ישב דווקא בלשכת הגזית, סמוך לשכינה כך בית הדין המקומי ישב דווקא בבתי ערי חומה שגם הן מקודשות). לפי זה בחוצה לארץ אכן אין כל חיוב להעמיד כלל בית דין קבוע, אלא שמושיבים בית דין בשעת הצורך, מה שמכונה "אד הוק". עכשיו ברורה גם הגמרא במסכת בבא קמא " רבא לטעמיה, דאמר רבא: נזקי שור בשור (נזקי שור שבאו לו על ידי השור –רש"י) ונזקי שור באדם (נזקין שבאו לשור על ידי אדם –רש"י) - גובין אותו בבבל, נזקי אדם באדם ונזקי אדם בשור (אדם שהוזק על ידי שור דבעי למשיימיה כעבדא-רש"י)- אין גובין אותו בבבל. …(ומסבירה הגמרא) מאי שנא שור בשור ושור באדם (שדנים אותם בבבל אף על פי שאין דיינים סמוכים)? דשליחותייהו קא עבדינן, מידי דהוה אהודאות והלואות (ולכן גם דיינים לא סמוכים יכולים לדון)…(ומסכמת הגמרא) אלא, כי עבדינן שליחותייהו - במילתא דשכיחא ואית ביה חסרון כיס, אבל מילתא דשכיחא ולית ביה חסרון כיס, אי נמי מילתא דלא שכיחא ואית ביה חסרון כיס - לא עבדינן שליחותייהו"  (בבא קמא  פד ע"א וע"ב). לפי זה מסביר מו"ר, לפי גירסת הרמב"ם ופסק ההלכה שלו, אין באמת בחו"ל שום חובה להעמדת בית דין לכן אף על פי שבארץ ישראל באותה תקופה היו דיינים סמוכים, לא הייתה  בבבל נוכחות קבועה של דיינים סמוכים ולכן רק בדבר שכיח ויש בו חסרון כיס דנים מכח "שליחותיהו קא עבדינן" גם על ידי דיינים לא סמוכים. "ונתבררה לנו שיטת "הרמב"ם ולשונו המזוקק הדק היטב- "תפוחי זהב במשכיות כסף" "! (עמוד הימיני סוף סימן ב).

בשבוע הבא נתחיל לברר את שאלת חידוש הסנהדרין בימנו.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר