שנת תש"ע | שבת פרשת אמור

חמדת הדף היומי: ייהרג ואל יעבור (ע"ד, עמוד א)

                                                יא' – יז' אייר, סנהדרין עב-עח

(לע"נ סבתנו מלכה טויבע בת הרב יעקב לייבׂ)

השבוע בדפי הדף היומי, הגמרא דנה בשאלה של מה עושים כאשר מכריחים אדם לעבור עבירה באמצעות איום על חייו. הגמרא (עד עמוד א) קובעת כי בכל עבירות שבתורה אדם צריך לעבור ולא להרג, מלבד שלוש עבירות בהם הוא צריך למסור את נפשו ולא לעבור. שלושת העבירות הם עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.

את המקור לכך שבשפיכות דמים אדם צריך לההרג ולא לעבור הגמרא לומדת מסברא: "מי יימר דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דהוא גברא סומק טפי"- מי יאמר שהדם שלך יותר אדום אולי הדם של אותו איש יותר אדום. כלומר, אין לאדם היתר להציל את חייו על ידי לקיחת חייו של אדם אחר.

התוספות (עד עמוד ב ד"ה והא) כותבים כי מכיוון שהמקור לכך שאדם צריך לההרג ולא לעבור הוא מסברא זו, ישנו מקרה בו היגיון זה מתהפך. המקרה הוא בו כופים אדם להרוג אדם אחר בלא מעשה, כגון שרוצים להשליך אותו על תינוק, ואם הוא רוצה למנוע זאת עליו לפעול. כאן, אומרים התוספות, אנו אומרים שמי אמר שדמו של הזולת יותר אדום משלי ועלי למנוע את הריגתו במחיר חיי. לכן, במקרה זה, על אף שמדובר בשפיכות דמים, יעבור אדם ואל ייהרג.    

אמנם, רבנו חיים הלוי (בחידושיו על הרמב"ם הלכות יסודי התורה ה, א) מדייק שהרמב"ם חולק על התוספות. הוא מסביר שלפי הרמב"ם אין כוונת הגמרא שכל מקרה עלינו לבחון על פי הסברא שלא ניתן לקבוע עדיפות לחיי אדם אחד על פני חברו. אלא, כוונת הגמרא היא שכיון שאין עדיפות לחיי אדם אחד על אחר, האיסור של שפיכות דמים תקף אפילו במקרה של סכנת נפשות. לכן, בכל מצב בו אדם עומד בפני הבחירה בין שפיכות דמים לבין סכנה לחייו, עליו לההרג ולא לעבור.

למחלוקת זו ישנה השלכה גם לגבי גילוי עריות, מכיוון שהגמרא מבארת שהמקור לכך שגם בגילוי עריות יש לההרג ולא לעבור הוא מכך שהתורה (דברים כב, כו) משווה בין גילוי  עריות לשפיכות דמים. לכן, לפי התוספות, גם בגילוי עריות, אם נדרש מהאדם לשתף פעולה רק באופן סביל ולא באופן פעיל, אין חובה לההרג. לעומת זאת, לפי הרמב"ם, בכל אופן יש לההרג ולא לעבור.

סיכום ופסיקה:

הראשונים נחלקו האם החובה לההרג ולא לעבור בשפיכות דמים וגילוי עריות היא רק כאשר אדם נדרש לפעול, או גם כאשר אדם שותף למעשה באופן סביל. הרמ"א (יורה דעה קנז, א) פסק שרק כאשר נדרש מאדם לעשות מעשה עליו לההרג ולא לעבור.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר