שנת תשפ"ב | שבת פרשת צו

פרשת השבוע: נכנס יין יצא סוד, למה זה קשור לדוד המלך? (חלק א)

פרשת צו סוגרת את הפרשיות העוסקות בעיקר בקרבנות השונים מן החי ומן הצומח. הנסכים מן היין יופיעו במפורש רק בספר במדבר בפרשת שלח (ט"ו ה).

בפרשה הבאה -  שמיני, בצמוד למות שני בני אהרון, מופיעה האזהרה מפני שתיית יין בהקשר של עבודת השם: "יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם" (ויקרא  י' ט).

עבודת השם דורשת דעת ולכן דרשו חז"ל והזהירו: "נכנס היין יצא הדעת כל מקום שיש יין אין דעת" (במדבר רבה פרשה י סימן ח).

השבוע נציין ונחגוג את חג הפורים. עיון קל במגילת אסתר מגלה כי משתאות היין תופסים מקום מרכזי בסיפור המגילה,  גם המהפך שהציל את עם ישראל, התרחש דווקא בזמן המשתה השני שערכה אסתר לאחשורוש והמן (אסתר ה' ד-ח, ז' א-י, המשתה נזכר שבע פעמים בפסוקים אלה). גם בספר משלי, בפסוקים המתארים את נס הפורים, מודגש משתה היין: "חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה... מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ:... לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי " (ט' א – ה). פורים הוא החג שקשור בטבורו לשתיית יין והגעה למצב של חוסר דעת. חז"ל קבעו "אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי (לשתות יין) בפוריא עד דלא ידע" (מגילה דף ז ע"ב, עיינו בר"ן על אתר בשם ר' אפרים, בשו"ע או"ח סי' תרצה, ב וברמ"א בהגהה שם וכמובן בנושאי הכלים).

חכמים התמודדו בדרכים רבות עם ההדרכה הכללית בעבודת השם, המרחיקה את האדם משתיית יין, ועם דברי חז"ל והפוסקים בנושא ההתבסמות בפורים. יריעתנו קצרה מלהכיל דיון מעמיק בנושא כללי זה. לכן, נחדש ונדגיש בדברינו נקודה אחת, המגלה קשר מפתיע בין מגילת אסתר ומשתאותיה, לבין דוד המלך וגאולתם של ישראל. הבסיס לקשר זה הוא העובדה שהשביעיות מאוד דומיננטיות, ותופסות מקום מרכזי בחיי דוד המלך.

דוד, הבן השביעי של ישי, זכה דווקא עם אשתו השביעית - בת שבע, להוליד את בנו שישב אחריו על כסאו, ממנו יצא המלך המשיח (עיינו בפירוש המשניות לרמב"ם, סנהדרין פ"י מ"א היסוד השנים עשר). כך נוצרת ההקבלה עם מגילת אסתר, הנביאה השביעית, הקשורה בטבורה למידת המלכות שגם היא השביעית, ועם השביעיות הרבות המופיעות במגילתה. סוד חיי דוד, שבעים שנה, מקושר בקשר ישיר למשתה יין שנערך בביתו של רבי יהודה הנשיא, בהשתתפות תלמידו רבי חייא הגדול ובניו. נצטט את דברי הגמרא במסכת סנהדרין: "יהודה וחזקיה בני רבי חייא הוו יתבי בסעודתא (השתתפו בסעודה) קמי רבי (על שולחנו של רבי יהודה הנשיא), ולא הוו קא אמרי ולא מידי (הבנים לא השתתפו בשמחה ולא פצו את פיהם). אמר להו (אמר רבי למשרתיו): אגברו חמרא אדרדקי (תדאגו ששני הצעירים ישתו יותר יין), כי היכי דלימרו מילתא (שתיית היין תפתח את פיהם). כיון דאיבסום (אחרי ששתו יותר מלימודם והיו מבוסמים), פתחו (את פיהם) ואמרו: 'אין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אבות מישראל, ואלו הן: ראש גולה שבבבל (המנהיג הפוליטי של יהדות בבל שהייתה תחת האימפריה הפרתית), ונשיא שבארץ ישראל (רבי יהודה הנשיא שהיה מוכר כמנהיג התורני והפוליטי של יהודי ארץ ישראל וכנראה גם התפוצות שהיו תחת האימפריה הרומית)' , ... אמר להם (רבי יהודה הנשיא): בניי (למרות שאתם הבנים של רבי חייא אני רואה אתכם כבני כי רבי חייא הוא ידידי הטוב ביותר והחברותא שלי), קוצים אתם מטילין לי בעיניי? (למה אתם דוקרים אותי ומאחלים לי ולעם ישראל "איחולים" נוראים שכאלה?) אמר לו רבי חייא: רבי, אל ירע בעיניך (לא הבנת את מה שמסתתר מאחורי דברי בני), יין ניתן בשבעים אותיות (יין בגמטריה 70), וסוד ניתן בשבעים אותיות (וסוד בגימטריה 70), (בזכות זה ש) נכנס יין - יצא סוד". (דף לח ע"א).

מה פשר הסוד שיצא? על כך נרחיב בדברינו בע"ה בשבוע הבא.

בינתיים נאחל לכל עם ישראל בארץ ובתפוצות חג פורים שמח.

שלום, שקט ושלווה לכל יהודי אוקראינה וכלל אזרחיה.

נתפלל להתקיימות חזון השלום של הנביא ישעיהו, שלום שיביא טובה לכלל האנושות, שתכיר בירושלים בירת ישראל כמקור הצדק והיושר.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר