כך מגדירה התורה את החג בו צריך לשמוח: "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים" (שם, מ).

נחלקו תנאים. לדעת רבי עקיבא יש להבין את הפסוקים בפשטות, בזמן הליכתם במדבר בארץ לא זרועה, בני ישראל התגוררו במבנים ארעיים – סוכות. לכן, בכל שנה ושנה, בזמן אסיף פירותיה הנפלאים של ארץ חמדתנו, עלינו לשמוח ולהודות לקב"ה. בהתאם, עם ישראל עובר למשך שבוע לדירת ארעי – סוכה.

לעומתו, רבי אליעזר אומר סוכות = ענני כבוד (עיינו מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, שמות פרק יב פסוק לז).

נתמקד בדברי רבי אליעזר וננסה להבין את משמעותם העמוקה.

הענן מלווה את עם ישראל כבר מתקופת האבות, במיוחד אצל אברהם. הענן היה הכלי בו השתמש הקב"ה כדי לסמן לאברהם היכן לעקוד את יצחק, היכן "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה" (דברים יב, ה), או בלשון ספר בראשית: "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה" (כב, יד. נעיר כי השרש ירא(ה) משמעותי מאוד בפרשיה זו). חז"ל מסבירים: "מה ראה? ראה ענן קשור בהר" (בראשית רבה פרשה נו סימן א, עיינו גם תרגום יונתן, ורש"י בעקבותיהם). עיינו בדברינו לפרשת לך לך תשפ"ב, שם הצענו כי גם הציווי לֶךְ לְךָ … אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךּ" (בראשית יב, א) משמעותו לך בעקבות הענן.

החל מיציאת מצרים התורה מזכירה בצורה גלויה את הענן. הענן מנחה את הדרך: "וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ" (שמות יג, כא) ולפי חז"ל גם מגן על המחנה.

הענן הוא מה שנגלה לעיני משה רבינו והעם במעמד הר סיני: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם…" (שמות יט, ט ועוד).

ובהמשך הענן מסמל את השכנת השכינה על המשכן: "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ, לד, זה הענן שהיה קשור על אהלה של שרה והוא הענן שכל זוג צריך לשאוף שיהיה קשור לאוהל אותו הוא בונה).

כל ההתגלויות של השכינה היו בענן.

נסיים בכך, שגם במקדש בימי שלמה, ההוכחה כי השכינה שורה שם, הייתה באמצעות נוכחות הענן: "וְהֶעָנָן מָלֵא אֶת בֵּית ה'" (מלכים א' ח, י).

לכאורה, יש כאן סתירה מהותית, הענן תמיד מסתיר ולכן קשה למה הוא נבחר לציין התגלות? האם מדובר בהסתרה או בגילוי?

נציע את התשובה הבאה. אנחנו חיים בעולם גשמי, מבחינה זו רק מה שמוחשי קיים. גם הענן הוא מוחשי ולכן הוא מסתיר אבל כמעט ואין לו ממשות. המסר הוא שמאחורי העולם הגשמי מסתתרת מציאות על גשמית, מציאות רוחנית שהיא העיקר וכל השאר טפל לה. הרוחניות נובעת מנוכחות השכינה.

חג הסוכות, חג האסיף, הוא הזמן להזכיר לכולם כי הענן הוא המסמל את המציאות האמיתית המסתתרת, העולם הגשמי הוא "פטה מורגנה". שבוע שלם בסוכה, לפני שיוצאים לשנה חדשה של עמל גשמי, מטרתו להבטיח שבמאבק במה להשקיע בגשם (תרתי משמע) או ברוח, צריך להתחיל לומר משיב הרוח כלפי מעלה ומוריד הגשם כלפי מטה.

בתפילת ימים נוראים, בקטע הנורא של "ונתנה תוקף", אנו מדגישים "אדם יסודו מעפר וסופו לעפר, בנפשו יביא לחמו, משול כחרס הנשבר, כחציר יבש וכציץ נובל, כצל עובר וכענן כלה וכרוח נושבת וכאבק פורח וכחלום יעוף! אם החומר הוא העיקר זו המסקנה, אם הענן מדגיש "אל מסתתר בשפריר חביון" (תלמיד הרמ"ק) הבנו מה הסוכה באה ללמדנו.

נאחל לכל בית ישראל חג סוכות מלא ברוחניות, מלא בהודיה לקב"ה על הטוב הגשמי, יהי רצון שנדע לבנות סולם ערכים נכון.

כל זה מתוך ההבנה שככל שאנו יותר מאוחדים כך הענן יותר קשור על אהלינו.