איך בכל זאת מגנים על הדל?
החובה לתת יחס שווה לשני בעלי הדין היא יסודית במערכת הצדק היהודית, גם הדל – העני – החולה לא יקבל עדיפות בבואו לפני הדיינים. כך הגדיר את הדברים הרמב"ם במשנה תורה: "וכן בדיני ממונות אין מרחמין על הדל, שלא תאמר עני הוא זה ובעל דינו עשיר הואיל ואני והעשיר חייבין לפרנסו אזכנו בדין ונמצא מתפרנס בכבוד, על זה הזהירה תורה 'ודל לא תהדר בריבו' " (סנהדרין פ"כ ה"ד). עם זאת, התורה בפרשתנו מזהירה באזהרה חמורה מפני אטימות הלב ח"ו למצוקתו של החלש, ק"ו אונאתו. וז"ל הכתוב: " וְגֵר לֹא תוֹנֶה … כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן: אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ: וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים " (שם כ"ב כ-כג). ננסה להסביר בקצרה מדוע שיטת המשפט על פי ההלכה (המשפט העברי) עדיפה על השיטה האדברסרית הנהוגה במערכת המשפט הנהוגה בישראל (שיטה שמקורה במשפט האנגלי ונפוצה במקומות בהם שלטה בעבר האימפריה הבריטית) גם מבחינת הרגישות למצוקתו של האביון – העני – הדל. על פי ההלכה, שיטת המשפט הנהוגה בבתי הדין לממונות מבוססת על החקירה המתבצעת על ידי הדיינים. הם חוקרים ישירות את בעלי הדין וכמובן את העדים והמומחים האמורים לסייע לדיינים לפסוק דין אמת לאמיתו. גם בבתי הדין רשאים הצדדים להסתייע בעורכי דין ו/או טוענים רבניים, אך השפעתם של אלה על החלטות בית הדין הינה מזערית. גם הזמנתו של מומחה האמור לתת חוות דעת מקצועית בתחום שבו הדיינים זקוקים לסיוע, כגון חוות דעת הנדסית בתיק בניה או חוות דעת של רו"ח בנושא כמו תשלומים לקרן פנסיה בתביעה של זכויות שכר, נעשית בבית הדין על ידי הדיינים ובית הדין הוא זה שמשלם למומחה (בעקיפין ע"ח בעלי הדין). כך חוסכים הצדדים ממון רב ובית הדין נהנה מחוות דעת אובייקטיבית ולא חד צדדית. על פי השיטה האדברסרית, מי שמנהל את החקירות הם עורכי הדין. הם מעלים לעדות את שני הצדדים בתיק, התובע והנתבע. הם גם חוקרים את העדים ששני הצדדים מביאים. כשמתעורר הצורך בעֵד מומחה, כל צד מגייס לטובתו עֵד מומחה שיתמוך בצד שלו והוא זה שמשלם לו כדי להטות את הכף לצדו. השופט הוא זה שמנהל את התיק אבל אסור לו לנהל חקירה מצדו. בהליך שמתבצע בבית המשפט יש השפעה אדירה לאיכותו ויכולותיו של עורך הדין שמייצג את לקוחו. ככל שאחד מן הצדדים משופע יותר באמצעים כך הוא יכול לשכור יעוץ וייצוג משפטי מעולה יותר. כך יש גם חשש שהמומחה שישכור בעל הממון יאפיל על המומחה שישכור הצד החלש יותר מבחינה כלכלית. במקרה שאחד מן הצדדים הוא עשיר והצד השני הוא עני הפער שעלול להיווצר הוא עצום ומשמעותי עוד יותר. כל זה נמנע כאשר הדיינים הם אלו שמנהלים את החקירות והמומחה נשכר בצורה אובייקטיבית על ידי בית הדין. כך לא באה לידי ביטוי חולשתו הכלכלית של הדל ואנו נותנים לעשיר ולרש הזדמנות שווה בבית הדין. איננו מהדרים דל בריבו אבל אנו הופכים את התחרות ליותר הוגנת. נסיים בדברי המדרש הקושרים את פרשת משפטים לפרשת יתרו ומדגישים את חשיבותה של מערכת המשפט בחיים שלנו כעובדי השם: "כנגד עשרת הדברות הזהיר הקדוש ברוך הוא את ישראל על המשפטים, עשרה לאוין … לכך נסמכה פרשת משפטים לדברות, ולפי שהזהיר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו על המשפטים, שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפיכך כל הנביאים דברו על המשפטים והזהירו את ישראל" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת יתרו פרק כ פסוק כג).
אנו תפילה כי רשת בתי הדין "ארץ חמדה – גזית" תקדש שם שמים בכל הליכותיה ותתפוש את מקומה החשוב בתוך מערכות המשפט של מדינת ישראל והעם היהודי.