דיינים: הרב ציון כהן, הרב יוסף סוראני, הרב אופיר שירה
המקרה בקצרה: הצדדים בדיון הם שכנים בבניין שחתמו על הסכם בוררות. הבניין נבנה בשנת 2008, ומעבר לדירות שנמכרו, הקבלן הציע לדיירים לרכוש גם מחסנים. רוב הדיירים רכשו גם מחסנים, חלקם הפכו אותם לדירות, והשכירו אותם. על מנת שהמחסנים יהיו ראויים לשימוש, התקין הקבלן משאבת ביוב שתעלה את הביוב מקומת המחסנים אל בריכת הביוב. הוסכם בין הדיירים שהמשתמשים ביח"ד אלו, ישלמו את עלות אחזקת קו הביוב.
בעקבות תקלות חוזרות ונשנות במשאבת הביוב הזמינו הדיירים שרברב שגילה שלקו הביוב המיוחד חוברו גם חלק מקוי הביוב של שלוש דירות רגילות בבניין. הדיירים בדירות אלה לא ידעו על כך ולא ידעו שחלים עליהם כללי התנהגות מיוחדות הנובעים מהשימוש במשאבה. כתוצאה מהשימוש שלהם בביוב נגרם נזק לקו הביוב שעלות התיקון שלו היא 18,000 ₪ וכן נדרש טיפול עתידי בקו בעלות של 32,000 ₪.
הצדדים ביקשו מבית הדין להכריע בשלוש שאלות:
א. האם ניתן לתבוע את הקבלן על כך שחיבר דירות לקו הביוב בכך גרם להם נזק.
ב. איך לחלק את ההוצאה על אחזקת קו הביוב בין הדיירים.
ג. האם דיירת שהחלה להשכיר יחידת דיור חייבת לשאת בעלות התיקון באופן מלא?
פסק הדין: עלות התיקון בסך 18,000 ₪ תתחלק בין בעלי יחידות הדיור במחסנים, ואילו את עלות התיקון העתידי בסך 32,000 ₪ תתחלק גם בין בעלי הדירות המחוברים לקו הביוב. הוסכם בין השכנים להפחית לדיירת שהחלה להשכיר את יחידת הדיור לאחרונה, 2,000 ₪ מעלות התיקון.
נימוקים בקצרה: א. לגבי תביעת הקבלן בית הדין ציין שאין לו סמכות להחליט בשאלה האם הצדדים יכולים לתבוע את הקבלן, משום שטענות הקבלן לא נשמעו בבית הדין.
ב. החיוב המוטל על הדיירת שהחלה להשכיר יחידת דיור לאחרונה ההסכם שנחתם בין הדיירים קובע שאין משמעות לשאלה מתי הדייר הצטרף להשכרת הדירה. לכן השכנה צריכה לקחת חלק יחד עם כל השכנים באופן שווה בעלות התיקון, אך לפנים משורת הדין יש להתחשב בכך שהיא הצטרפה מאוחר.
ג. אחריות הדיירים שדירותיהם צורפו לקו הביוב בלי ידיעתם בית הדין קבע כי למרות שהחיבור נעשה בלי ידיעתם, על הדיירים שחוברו להשתתף בהוצאות קו הביוב. זאת, כיון שהם שותפים בו ונהנים ממנו, ובנוסף בשימושם הם גרמו נזקים לקו זה.
בית הדין הביא את הצדדים להסכמות שנבעו מהחלטות אלו ומופיעות בפסק הדין.
למעבר לפסק הדין